מדע בדיוני ופנטסיה תוצרת הארץ

ספרות המדע הבדיוני והפנטסיה המקורית
בישראל בחמש השנים האחרונות

אלי אשד


(גירסה אנגלית שונה של המאמר הופיעה בפנטזין "סייבר קוזן" ובגליון ינואר 2002 של המגזין לוקוס, והוא חלק מסדרת מאמרים שהמשכה יבוא.)

לפני חודשים ספורים פורסמה סקירה פרי מקלדתי אודות ההתפתחויות בספרות הפנטסטית העברית מהעת העתיקה ועד ימינו. סקירה זו הסתיימה בשנת 1997. כעת הגיע הזמן לבחון מה התרחש בתחום המד"ב בארץ בחמש השנים האחרונות.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

כצפוי, קשה לומר שהשתנה הרבה מאז 1997 בתחום ספרות המד"ב והפנטסיה המקורית בישראל. לא יוצאים כיום יותר ספרים משיצאו בעבר, והמדע הבדיוני והפנטסיה המקוריים בהחלט אינם מצליחים בשוק כמו ז'אנרים אחרים של הספרות הפופולארית. בעוד המותחנים וספרי הריגול זכו לשגשוג בשנים האחרונות, המדע הבדיוני היה ונשאר עבור העורכים ז'אנר אזוטרי לחלוטין שעדיף שלא להתעסק בו.

בהיעדר שווקים ממוסדים לכתיבה המד"בית, המקום שבו פורחת ספרות המדע הבדיוני המקורית יותר מכל הוא האינטרנט, בו מופיעות כמויות גדלות והולכות של סיפורי מד"ב הזוכים לתגובות מיידיות של הקוראים ומתחילים להתבלט שם כמה סופרים עם פוטנציאל רב. ישנה גם חדירת מוטיבים של ספרות המד"ב לספרות הכללית. אחד הסופרים הצעירים והפופולאריים ביותר בישראל, אתגר קרת , שקבצי הסיפורים הקצרים שלו זכו להצלחה גדולה, (ביקורתית ופופולארית כאחת) והביאו לגל של חיקויים, הוא חובב מד"ב מושבע, וחיבר כמה וכמה סיפורי פנטסיה. גם ברבים מסיפוריו האחרים ניתן למצוא אווירה פנטסטית בולטת.

אותו דבר נכון לגבי סופרת חשובה אחרת, אורלי קסטל בלום , שבכמה מספריה יש אלמנטים חזקים מאוד של פנטסיה סוריאליסטית פוסט מודרנית. דבר זה נוגע במיוחד לשניים מספריה:
(באדיבות בקבוק BakBook © )

אלמנטים דתיים וקבליסטיים מאפיינים ז'אנר כתיבה הולך ומתפתח בספרות העברית - הריאליזם הפנטסטי. אחד מרבי המכר הגדולים של הספרות העברית בשנים האחרונות, "לכבות את האהבה" של יוכי ברנדס (ידיעות אחרונות, 2000), עוסק בין השאר ביצירת "גולם" מלאכותי של כלבה באמצעות מאגיה וכישוף. ספר נוסף, בו ההשפעה הפנטסטית בולטת לא פחות, הוא אוסף הסיפורים "ביצה של שוקולד" (ידיעות אחרונות, 2000) של מנואלה דבירי , העוסק בהווה ובעתידה של ישראל דרך עיני תורת הקבלה, ומסתיים בסיפור על מקובל שמביא שלום ואוטופיה לעולם. סיפורים אלה ניתן בפירוש לראות כחלק ממגמה כוללת של התגברות ההתעניינות בקבלה בכלל ובגישות מיסטיות בפרט.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

המסורת היהודית מהווה נקודת עוגן מרכזית גם בשני ספרים נוספים מהשנים האחרונות. הראשון הוא "אל הרקיע השביעי" של הרי בר-שלום, השואב אלמנטים רבים מההיסטוריה היהודית ומספרות האגדה ומספר על נוסע בזמן מהעתיד שמבקר בתקופות היסטוריות שונות, מממלכת הכוזרים של ימי הביניים ועד לעתיד המפותח טכנולוגית של ימי המשיח. ספר נוסף בסגנון דומה הוא ספרו של יעקב קלר, "מגדלים לאי-שם" (תורן, 2001), אשר מספק סיפור היסטורי על יהודים בראשית המאה, הכולל פרקים פנטסטיים על אדם שלוקח יהודים לעולם מקביל כדי להציל אותם מהשואה המתקרבת.

עתיד חרדי

סדר היום הפוליטי של ישראל, על כל הדילמות והפחדים הטמונים בו, משפיע רבות על הספרות בארץ, והכתיבה הספקולטיבית אינה יוצאת דופן בעניין זה. אחד הקונפליקטים הבולטים ביותר שמוצאים את ביטויים בספרות המד"ב העברית הוא המאבק בין הדתיים לחילונים, וחרדת החילונים מפני אובדן הדומיננטיות שלהם בחברה והפיכת ישראל למדינת הלכה. כפי שהראיתי כבר בסקירה הקודמת, ז'אנר זה אינו חדש בספרות העברית, ופריחתו נמשכת גם בשנים האחרונות. ספר אחד בז'אנר זה הוא "בשם שמים" (עם עובד, 1998) של הדי בן עמר, המספר את קורותיה של משפחה קיבוצניקית בשנים 1997-2010 כשישראל הופכת בהדרגה למדינת הלכה חרדית.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

דוגמה קיצונית לא פחות של השימוש בפחד זה ניתן למצוא בספרו של דניאל דותן, המוכר כ"גיבור-תרבות" תל-אביבי וממייסדי "סצינת שינקין", "אנרכיה מותק" (הקיבוץ המאוחד, 1999). ספר זה הינו קובץ סיפורים שכולל בתוכו גם מספר סיפורי מדע-בדיוני, ובהם "אחי הדיגיטלי" על אדם שמפתח לעצמו תאום דיגיטלי, או הדיסטופיה הקיצונית "אנרכיה מותק" על עתיד בו החרדים דמויי הטאליבן באפגניסטן שולטים במדינה באופן אלים ורצחני ומחתרת של נשים אנרכיסטיות נאבקת בהם. זהו סיפור מלא דם ואלימות והוא מקצין אולי יותר מכל את החששות החילוניים מפני השתלטות חרדית.

הספר הטוב ביותר מהשנים האחרונות שנכתב בז'אנר זה, ספר שנוטה פחות מהאחרים לקיצוניות של שנאה ומנסה לראות גם את נקודת המבט של הצד השני, הוא ספרו של ברי פריגת "הארץ המובטחת" (הד ארצי, 1999). זהו סיפור על גטו יהודי בעתיד שבו הערבים שולטים בישראל ובחלק גדול מהעולם. הסיפור מתאר עולם שמרוכז לחלוטין בגטו ושתושביו ברובם כלל אינם מודעים לעולם החיצוני עד שאחד מהם נמלט ומגלה את טבעו האמיתי של העולם הסובב אותו. הסיפור מזכיר מאוד, וכנראה לא במקרה, את ספרו של בריאן אלדיס "אל האינסוף".

מדע-בדיוני חרדי

באופן שיכול אולי להפתיע קוראים חילוניים, לא מעט אלמנטים מד"ביים ופנטסטיים קיימים גם בספרות הנוער הדתית והחרדית. העולם החרדי אמנם שולל לרוב ספרות קלה למבוגרים, אולם יש בו ספרות נוער חינוכית ענפה שמגייסת אלמנטים מכל הבא ליד כדי להציג לדור הבא את נקודת המבט החרדית. בין אלה, ניתן למצוא גם את המותחנים המד"ביים של סופרי ילדים ונוער חרדיים כמו שמואל ארגמן ומ. ארבל (יאיר וינשטוק). כך, למשל, "תקלה בחלל" (זרקור, 2000), של ארגמן מתאר מעֵין מציאות חלופית בה המאבק בין הסובייטים וארה"ב נמשך גם בסוף המאה העשרים, כשברקע עומד חקר החלל. מ. ארבל, מצדו, פרסם בשנת 1999 את ספרו "סיכון מחושב" בהוצאת אור זהב, בו מיליונר-מחשבים מנסה להשתלט על העולם באמצעות טכנולוגיות אינטרנט מתוחכמות.

גיבורי ספרים אלה, כמו שאר גיבורי הספרות החרדית, הם גברים חרדיים בעלי כישורים מדעיים גבוהים ואומץ לב רב שמביאים לניצחון על כוחות הרשע. לאור פריחת ז'אנר המותחנים בספרות הילדים החרדית, ארגמן, ארבל ואחרים מצליחים לפרסם ספרים רבים, שבחלקם ניתן למצוא מגוון רחב של אלמנטים מדעיים ופנטסטיים.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

מאבק עם הערבים

יחסי דתיים חילונים אינם השסע היחיד שמטריד את החברה בישראל, וקונפליקטים נוספים מוצאים גם הם את דרכם לספרות הספקולטיבית הנכתבת בארץ. אחד הבולטים שבהם הוא הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, אשר הגיע בשנים האחרונות לשיאים חדשים. יחד עם התגברות הקונפליקט, התחזקו גם ההתייחסויות אליו בספרות בארץ, אחרי תקופה של רגיעה יחסית בעקבות התקוות לשלום. סביר להניח שנושא זה ימשיך להתפתח בעתיד.

ספרים מסוג זה כוללים את ספרו של עמנואל עצמון "סילוק פסולת" (עצמון 1998) - מותחן על העתיד הקרוב, בו הפלסטינים מחזיקים במאגרי נשק גרעיני בהר הבית ובינם לבין ישראל מוחלפים איומים הדדים במתקפה גרעינית. קודם לכן פרסם עצמון מותחן בשם "אטום בשמי אמריקה" (עצמון, 1996), בו מחבלים מתאבדים מנסים להשמיד את ארה"ב עם פצצות גרעין.

נסיון אחר לנבא את העתיד הקרוב ניתן לראות בספרו של דב פוקס, "קץ המילניום" (גוונים, 1998), בו מתואר כיצד ישראלים פנאטים מנסים להרוס את הר הבית ב-1999 וכל העולם המוסלמי מתאחד כתוצאה מכך כנגד ישראל. כמעט באותה עת פרסם שלמה אריאל את המותחן הפוליטי "דיפלומטיה במעמקי הים" (הד ארצי, 2000) המספר על מאבקה של מדינת ישראל במדינה הפלסטינאית בשנת 2004. בדומה לו, חנן שטינהרט (סער, 2001) מנבא בספרו "קוקש קודש!" את מרד ערביי הגליל הצפוי לישראל בשנים הקרובות ואת כיבושה בידי הערבים. בדומה, גלעד עצמון בספרו "מורה נבוכים" (כתר, 2001) מתאר את סיפור חורבן ישראל בעתיד, הכתוב כזכרונות אחד מתושביה לשעבר. לאור חיבתם של ישראלים רבים לתרחישים אקטואליים, סביר להניח שספרים נוספים כאלה יופיעו בעתיד הקרוב.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

על הגבול בין הפרוזה לספרות העיון הפוליטית, ניתן למצוא את ספרו של שמעון פרס משנת 1999, "עם הרצל לדרך חדשה" (זמורה ביתן). בספר חצי אוטופי זה, חוזה המדינה הרצל מבקר בישראל המודרנית ועושה השוואה בין חזונו ב"אלטונוילנד" ובין המציאות כיום. הספר אמנם אינו בדיוק סיפורת, אולם המרכיבים האוטופיים והאידיאולוגיים שבו מחייבים את אזכורו ברשימה זו.

ז'אנר פוליטי נוסף ואחרון הראוי לאִזכור הוא זה שמזכיר במקצת את ספרי "ההשתלטות החרדית" שהוזכרו למעלה - המד"ב הדיסטופי והאפוקליפטי. כך, הוצאת חרגול פרסמה בשנת 2000 את ספרה של יעל ישראל, "סוף סוף", המספר על תל אביב דיסטופית בעתיד, שבה אסור לקרוא ספרים. למרות תשומת הלב הביקורתית הרבה יחסית לה הספר זכה, אין לאמר שיש בו חידוש רב.

ספרי מד"ב כלליים

למרות ההשפעה הרבה של האקטואליה על הכתיבה הספקולטיבית בארץ, מוסיפים כל הזמן להופיע גם ספרי מדע-בדיוני רגילים, אשר אינם קשורים ישירות למציאות הפוליטית המקומית. למרבה הצער, ספרים אלה הם מעטים, וזוכים בד"כ לתשומת לב מעטה בלבד, אם בכלל, מאמצעי התקשורת וקשה לקבוע לגביהם מגמות כלליות כלשהם, נושא כל אחד מהם הוא יחודי למחברו.

דוגמה ראשונה למדע-בדיוני כללי בארץ ניתן למצוא ב"אייס" (גוונים, 1997), מאת אסף גברון. הספר הוא רומן של סופר צעיר ומוכשר על גיבור רצחני ועל עלילותיו מימינו ועד לעולם העתידני ה"בלייד-ראנרי" והמזוהם אקולוגית של שנת 2031. ספר זה, עם גיבורו יוצא הדופן וה"סייברפאנקי" זכה לתשומת לב רבה מכלי התקשורת ומחברו אף זכה בפרס ראשון בתחרות לסיפורי מדע-בדיוני של עיתון "ידיעות אחרונות" עבור הסיפור "מול המים, 2031".
(באדיבות בקבוק
BakBook © )

כמה ספרי מד"ב פורסמו בידי רופאים . אלה היו : "2020" של חמוטל שבתאי (כתר, 1997). בספר ענק זה בן 638 עמודים מתואר סיפורה של מגפה קטלנית שמשמידה את מרבית המין האנושי בשנת 2020 ומאבקם של הגיבורים ברופא גרמני מטורף שמתכנן להשלים את המלאכה ולטהר את העולם מכלל המין האנושי עם פצצות ניוטרון.

הרופא חיים חיימוף פירסם את הספר "החווה" (זמורה ביתן, 1998) עלילת מתח המתרחשת בשנת 2050 על ארגון שחוטף אנשים כדי לפרק את אבריהם ולמכור אותם בשוק השחור. לאמיתו של דבר הסיפור נראה מעט מאוד עתידני היום כמה שנים לאחר שפורסם.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

"אשה זרה" (ידיעות אחרונות, 1999), מאת רופא אחר, שלמה לניאדו הוא ספר עב כרס על אדם שמוצא את עצמו בעולם מקביל בו יש לו חיים מקבילים ומנסה לחזור לעולמו ולחייו הקודמים. ספר זה כמעט הצליח להפוך רב מכר, אולם ההוצאה הקפידה מאוד שלא להגדיר אותו כמד"ב או כפנטסיה, ובניגוד לקודמיו המחבר לא הרבה להשתמש בידע הרפואי שלו לשם העלילה העתידנית.

ספרים אחרים כללו את ספרו של שלמה בן צור "נשורת מילולית" (חלונות 2000). ספר מדע-בדיוני סוריאליסטי המבוסס על שיריו ודמותו של המשורר העברי הידוע דוד אבידן שהרבה לכתוב שירי מדע-בדיוני ואף יצר סרט מדע בדיוני העוסק במסע בזמן. גיבור הסיפור הוא "דוידיאן" מעין אסטרונאוט החי בחלל בקיום שמבוסס על יצירתו ותפיסותיו של אבידן. הספר גדוש בציטוטים משירי אבידן.

סוג קצת שונה של התייחסות בדיונית ניתן למצוא אצל אגת יעל בר בספר "מסע הקרקור עובר כל גבול" (גוונים, 2001). במקרה זה, פיצוץ בתחילת המאה ה-21 מפצל את האנושות לבועות נפרדות כשבכל אחת מהן מתפתחת חברה שונה המאמינה שהיא השריד האחרון של האנושות.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

כמה וכמה ספרים היו מותחנים שהשתמשו ברעיונות של מד"ב אך עלילת המתח היא המרכזית בהם אלה כללו את :

ספרה של בלהא קלישר-הזז "פרשת הרטמן" (אסטרולוג, 1999), ספר מתח על חייזרים שחוטפים אנשים ו"משכפלים" אותם ושולחים את כפיליהם לחברה האנושית ואת ספרו של שמשון א. איסר "עידן הפרוטאוס העיוור" (תמוז, 2001). סיפור על מדען שבונה בגרמניה עיר תת קרקעית שתשמש מקום מקלט במקרה של שואה גרעינית.והמוצלח בכולם ספרו של שריאל שני, "הנוכרי בסבך הגדה" (ידיעות אחרונות, 2000) בו מתקיים מרדף אחר תגלית גנטית שביכולתה לעצור את הזִקנה ומתגלות הוכחות על ביקורם של חיזרים בכדור הארץ בעבר הרחוק. הספר כולל גם חלק שלם המתרחש במושבת הירח בעתיד.

תקליטור

לא רק בדפוס ניתן למצוא יצירות בעלות אופי מד"בי, אלא גם במדיה נוספת, ובכלל זה התקליטור. מדיום זה שימוש לפני כשנה ליצירה מעניינת וייחודית מאת יותם ראובני המנסה להעביר תיאור של ההיסטוריה העולמית של אהבת-גברים (ספרות עכשיו, 2001). התיאור בתקליטור זה נכתב לכאורה בשנת 2024 ומנסה להעביר בשלבים את תולדות ההומוסקסואליות מראשיתה ועד הרדיפות של שנת 2013 ויצירת העיר העתידנית סדום, גן-עדן עבור ההומוסקסואלים הנרדפים.

ספר זה יצא לאחרונה בצורה קונבנציונלית בדפוס בהוצאת "נימרוד" של המחבר. ספר זה הוא יצירה מדעית בדיונית כמעט יחידה בעברית שמתמקדת בנושא ההומוסקסואליות , אם כי נושא ההומוסקסואליות והלסביות זוכה כעת לפריחה בספרות העברית.

סיפורי מד"ב קצרים

(באדיבות בקבוק BakBook © )
פרסום סיפורי מד"ב קצרים נכנס לאחרונה לאופנה, בין השאר משום שקל הרבה יותר לפרסמם באינטרנט או בקבצי סיפורים, כמו גם בגין הצלחתו הגדולה של אתגר קרת וריבוי החקיינים שצמחו לו. בין חקיינים אלה, ישנם לא מעטים שמשלבים בסיפוריהם מרכיבים של מד"ב ופנטסיה.

המעניין בקבצי הסיפורים שפורסמו עד השנה האחרונה דוקא אינו שייך לחקייני קרת. ספר זה הוא "הדרך לגן-עדן" (כתר 1999), של הסופרת והעיתונאית עטורת הפרסים גיל הראבן. ספר זה הוא קובץ של סיפורי מד"ב שעוסקים בהשלכות החברתיות השונות של טכנולוגיות ההנדסה הגנטית והשיבוט על חיי בני-האדם. עם זאת, הספר גם לוקה באחת הבעיות הנפוצות בכתיבת המד"ב בארץ - הסיפורים שבו זרים ברובם לתרבות המקומית בארץ, ומקורות ההשראה שלהם שאובים בעיקר מהתרבות האמריקנית. הראבן היא יוצאת דופן ברמה הכללית הגבוהה של סיפוריה שיכלו להיות מודפסים בנקל במגזינים המובילים של המד"ב בחו"ל.

כמה קבצי סיפורים שעסקו ספציפית רק במד"ב ופנטסיה :

גדעון פלד חיבר את קובץ הסיפורים "צחוקו של צבוע ועוד סיפורי כשפים" (הד ארצי, 1997) קובץ של 13 סיפורי פנטסיה הסובבים סביב נושא אחד: עלילותיהם לאורך ההיסטוריה של שבט של אנשים בעלי כוחות כישוף שמוצאם כנראה בגזע מהחלל החיצון.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

הספר "הרפתקאות בחלל" (דור, 1997 ) יצא לאור תחת השם "ג'ול דיימונד" וכביכול היה מתורגם. למעשה היה זה שמה הבדוי של רויטל יהלום (בתו של הסופר משה יהלום שגם הוא חיבר סיפורי מדע-בדיוני שונים וספרי מדע פופולארי על עב"מים) שכתבה סיפורי מדע-בדיוני לילדים בסגנון סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" על צוותי ספינות חלל אמיצים שנתקלים בתופעות מוזרות ובאויבים מוזרים ברחבי הגלקסיה. יהלום חיברה גם שורה של ספרים לנוער שהתיימרו להיות קבצי סיפורי אימה שסופרו בידי דמויות אימה כמו פרנקנשטיין, דרקולה, המומיה ואפילו המרקיס דה סאד, אך רובם ככולם היו סיפורים בלשיים רגילים.

כמה קבצי סיפורים כלליים כללו גם כמה סיפורי מד"ב או פנטסיה בין סיפורים אחרים. אלה כללו את :

ספרו של עוזי וייל, "אושר" (מודן, 2001) כולל את "שובם של הדרבולים" סיפור על פלישה מהחלל שבה החיזרים לובשים את דמותם של פוליטיקאים מקומיים בגין ופרס. ב"עוד סיפור אהבה" בשנת 2048 מכון ויצמן יוצר אנדרואיד בדמות היטלר ואנדרואידית בדמות אנה פרנק והם מתאהבים.

"צחוקו של עכברוש" (ידיעות אחרונות, 2001), ספרה של נאווה סמל, הוא האחרון והחדש בספרים שייזכרו ברשימה זו. במסגרת של מספר סיפורים על השואה, מופיע סיפור עתידני שמתרחש בשנת 2009 וסיפור נוסף מתרחש בעתיד הרחוק יותר של שנת 2099. שניהם דנים בשאלה כיצד תוצג השואה וזוועותיה בעתיד הקרוב והרחוק.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

שירת מד"ב

תחום שנמצא כעת עדין בחיתוליו הוא תחום שירי המד"ב - תחום שניצניו נמצאים עוד בשיריו של דוד אבידן משנות השבעים והשמונים, אולם מעט נעשה בו מאז. רמזים מד"ביים מסוימים ניתן למצוא גם בשירי משוררים ותיקים אחרים בעלי רקע מדעי, ובהם אבנר טריינין, אבל הם מיעוט מבוטל.

הדמות המרכזית כיום בתחום, אם כי בהחלט לא היחידה, הוא שלמה שובל. ספרו "במדינות השמים" (הקיבוץ המאוחד, 1998) הוא קובץ קטעי פרוזה שירית קצרים על נושאי מד"ב שנראים כרעיונות לסיפורים קצרים שבעצם הקיצור שבהם משאירים את הקורא עם טעם של "עוד". לאחרונה יצא לאור ספר חדש פרי עטו של שובל תחת השם "למה העב"מים טסים בדרך כלל בשלשות ומדוע החיזרים לא אוהבים להצטלם" (כרמל, 2000), המרכז את רשמיו של חיזר בכדור הארץ שכוללים קטעי שירה והומור רבים.

מלבד שובל יש משוררים נוספים שמשתמשים מידי פעם ברעיונות בעלי מקור מד"בי, ובהם רחל חלפי (שפירסמה גם מחזור שירים מעניין מאוד על מכשפות) , עמוס אדלאייט, מיה בז'ראנו, אהרון קומם ואחרים.

לאחרונה הופיע קובץ שירים מד"ביים אפוקליפטיים מאת אשר רייך בשם "עתיד דומם" שהוגדר כראשון מסוגו ובו נדון ביתר פירוט בחלק הבא בסדרה.

כמו כן יש התפתחות מואצת בארץ של ז'אנר "הפילקים" - שירי חובבים על נושאים מד"ביים שמושרים יותר ויותר בכנסים ומופיעים באינטרנט.

ספרות פנטסיה בעברית

קשה לומר שהפריחה הגדולה שעברה על ספרות הפנטסיה העולמית בשנות התשעים הגיעה גם לישראל, אולם ניתן בכל זאת למצוא מספר ניצנים שלה. בחמש השנים האחרונות ניתן היה למצוא בעברית ספרות פנטסיה מקורית בשלל ז'אנרים וסגנונות, ובכלל זה:
(באדיבות בקבוק BakBook © )

בשנים האחרונות הופיעו כמה וכמה סיפורים היסטוריים בעלי רקע של תורת הקבלה (אלמנט חזק מאוד היום גם בספרות על רקע מודרני כפי שציינו קודם) וכאלה שעוסקות בכתות המיסטיות הקיצוניות השבתאות והפרנקיזם, ספרים שבהם יש אלמנטים פנטסטיים חזקים. נראה שהעניין בכתות אלה ובתפיסותיהן האפוקליפטיות רק הולך ומתחזק כל הזמן כפי שאפשר לראות גם מתרגומים מחודשים של ספרים בעלי נושא דומה של יצחק בשביס זינגר.

בין אלה יש להזכיר את שני ספריה של הסופרת ניצה ק"ן:

כן כדאי להזכיר את ספרו של ריצ'רד שילה "איש אינו אשם" (אופוס, 1997) סיפור אימה על סופר שכותב סיפורי אימה שהדמויות בו מתגלות כמציאותיות ונכנסות לחייו. שילה, שהוא פסל ידוע בישראל חיבר קודם לכן את ספר המדע-הבדיוני "סוף הלילה" (כנרת, 1994) המגולל סיפור עתידני קודר על שיקגו של המאה ה-22 שבה סוכן מגלה שמגפה שהשמידה את מרבית המין האנושי מקורה בארגונו ומאבקו בארגון זה.

ספרו של גבי ניצן "פרא" (ידיעות אחרונות, 2001) הוא ספר פנטסיה מורכב ומסובך ביותר הקשור לספרות "העידן החדש", שילוב של ז'אנרים שונים שבו מככבים יצורים שונים ובהם הוביט ומפלצות שונות.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

הבולטים בספרי הפנטסיה של השנים האחרונות היו שני ספרים שהתבססו על אפוסים קדומים. הראשון והבולט בהם הוא "שיר טאהירה" (חרגול, 2001) של אמיר אור - אפוס פנטסטי שתורגם כביכול מהשפה הטוכארית הקדומה ומזכיר מאוד בסגנונו ובתכניו אפוסים קדומים כמו האיליאדה והמהברטה.

השני הוא "אודיסיאה-רומן" (כתר, 2001) של אלכס אפשטיין, המבוסס על האודיסיאה ההומרית הקדומה המתארת את מסעותיו של אודיסיאוס בעולם מלא אלים ומפלצות, ומשלבת בו אלמנטים מודרניים ופוסט מודרניים. ב"מתכונים לחלומות", ספרו האחרון של אפשטיין, נָדוּן בחלק השלישי בסדרת מאמרים זו.

מד"ב ופנטסיה בקומיקס

תחום אחרון שראוי להזכיר הוא ספרות המד"ב והפנטסיה בז'אנר הקומיקס.

הקומיקס הוא תחום שמעולם לא פרח בישראל, אך בכל זאת צמחו בו עם הזמן מספר יוצרים בולטים ובראשם אורי פינק. פינק, יוצר קומיקסים הומוריסטיים וחובב גדול של מדע-בדיוני, חיבר סדרת סופר-גיבורים הומוריסטית על "סופר שלומפר" גיבור נמוך לבוש פיג'אמה הנאבק באיומים מצחיקים שונים מהחלל החיצון ו-"חרצולי החלל" - פרודיה על מסע בין כוכבים.

יצירתו הג'אנרית המשובחת ביותר עד היום היא "פרופיל 107" (מודן, 1998) שאותה רק כתב ואיירו קורן שדמי ומיכאל נצר - מעין היסטוריה חלופית של מדינת ישראל בה המדינה נעזרת לצרכיה הפוליטיים בשורה של אנשים בעלי כוחות על. בנוסף, בשנת 2001 פרסם פינק את ספרו "זבנג למכשף המתחיל" (מודן, 2001), כפרודיה על ספרי סדרת הארי פוטר בגילומם של חברי צוות "זבנג" הקבוע שלו.
(באדיבות בקבוק BakBook © )

בנוסף לפינק פועלת בסצינת הקומיקס הישראלית גם קבוצת ציירי הקומיקס "אקטוס טרגיקוס", אשר משתפים פעולה עם אתגר קרת ויוצרים לא מעט קומיקסים בעלי אופי מד"בי או פנטסטי. אלה, לצערם של דוברי העברית שבינינו, מתפרסמים לרוב רק באנגלית.

אליהם מצטרף המאייר שי צ'רקה, בספר הקומיקס שכתב, "מסע הצייד של בבה" (מודן, 2001), בו גיבורו יוצא לצייד חיות פנטסטיות מספרות האגדה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד, חיות כמו השמיר והלוויתן. ספר חמוד מאוד.

בחמש השנים האחרונות ניתן אם כך לאמר שהייתה התפתחות גדולה בתחומי המד"ב והפנטסיה המקוריים בעברית גם אם התפתחות זו, לא זכתה בדרך כלל לתשומת ליבם של הקהל הרחב והמבקרים, מה גם שספרים אלה ברובם לא הגדירו את עצמם כמדע-בדיוני או פנטסיה. כך שחלק גדול מהספרים שנזכרו כאן לא זכו לכל התייחסות שהיא בכלי התקשורת השונים ולכן נשארו לא ידועים כלל גם לחובבי המד"ב.

התפתחות זאת מקבילה לקפיצה הגדולה שהייתה בתחום המדע-הבדיוני והפנטסיה המתורגמים שהופיעו בעברית ושקיבלו בדרך כלל יותר תשומת לב מקהיליית חובבי המדע-הבדיוני והפנטסיה הישראליים.


קישורים

תולדות המד"ב בעברית

היכל התהילה של המד"ב הישראלי

סקירה של עמנואל לוטם הטוען שאין מד"ב בעברית

אין חלליות בכנרת

מחפשים את אורי פוטר