אחד האחראיים לסיפורי פיראטים מקוריים אלה היה זוכה פרס ישראל לספרות עברית בשנת 2003 , הסופר המשורר והמתרגם אהרון אמיר. אמיר התפרסם בעיקר הודות לתרגומתיו ועבודתו כעורך של כתבי עת ספרותיים חשובים כמו "קשת " (שיוצא לאור לאחרונה מחדש כ"קשת החדשה") שבהם גילה סופרים ידועים כמו עמוס עוז וא. ב. יהושע.
אך מה שהרבה פחות ידוע הוא שאמיר היה אחראי בשנות החמישים גם לסדרות הרפתקאות לנוער, שהשתתף בכתיבתן ביחד עם צוות של כותבים ואותן ערך. סדרות שהן ידועות כמו "טרזן" ושהן פחות ידועות אך גם כן מעניינות מאוד, הן הסדרות הימיות "קפריקורן" ו"קפיטן בלאד". בשתי סדרות אלה נעסוק במאמר זה.
![]() |
| (באדיבות מיתוס mitos © ) |
לבסוף הושמדו פיראטים אלה בידי הצי האנגלי אך זכרם נשאר באין ספור סיפורי הרפתקאות. המפורסם בסיפורים אלה הוא "אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון עם גיבורו בעל היד האחת הערמומי אך הסימפטי ג'ון סילבר (ספר שזכה להמשכים רבים ושונים לאחר מותו של סטיבנסון מאת סופרים שונים שתיארו הן את חייו המוקדמים של סילבר לפני אירועי "אי המטמון" והן לאחריהם).
היו גם סופרים רבים אחרים שעסקו בפירטים ומהם שהציגו את הפיראטים בצורה סימפטית כגיבורים שלא הובנו. למשל הסופר האיטלקי אמיליו סלגרי בסדרת "סאנדוקאן" שלו על עלילות פיראט ולוחם חופש מלאי, סדרה שרבים מספריה תורגמו לעיברית בהוצאת מזרחי ובהוצאות אחרות.
סופר מפורסם אחר שעסק בפיראטים היה הסופר האנגלי רפאל סבטיני. סבטיני התפרסם בסיפורים ההיסטוריים הרומנטיים המרובים שפירסם שהיו מלאים בפעולה ובהומור. המפורסם שבככולם היה "קפטן בלאד" שאותו פירסם ב-1931 על עלילות רופא אירי בן המאה ה-17 שלא ברצונו נהפך לשודד ים אבירי. ספר זה הפך לשם דבר והפך לסרט מצליח ביותר ואחריו חיבר לו סבאטיני שני המשכים שתיארו עלילות נוספות של בלאד הפירט.
בישראל זכה קפטין בלאד של סבאטיני להצלחה רבה. רבים מהסיפורים הקצרים שלו יצאו בתרגומו של אהרון אמיר בשנות ה-50 (תחת שם העט "ע. עוזרד") בסדרת ה"רומן הזעיר" ו"הקולמוס". סיפורים כמו "בשליחות הוד מלכותו" (הרומן הזעיר מס' 262) "פי הדרקון" (הרומן הזעיר מס' 266 שם הופיע הסיפור ביחד עם סיפור של ארתור קונן דויל בשם "אי האימים") ו"קפיטן בלאד המדומה" (הרומן הזעיר מס' 272) .
![]() |
| קפטן בלאק המדומה |
הספר קפיטן בלאד המקורי תורגם ב-1953 שהייתה "שנת סבטיני" בארץ . רק שנה קודם לכן הופיע בעברית סיפורו הידוע האחר "סקרמוש" וב-1953 הופיעו בנוסף בעברית גם ספריו האחרים "נץ הים" ו"המלך האבוד". ייתכן מאוד שהפולאריות הפתאומית של ספריו של סבטיני בשנים אלה נבעה כתוצאה מהעיבודים שלהם לסרטים הוליוודיים מצליחים באותה תקופה.
בתקופה זו גילה הציבור הישראלי התעניינות כללית בים. היו דיבורים על חידוש הספנות הישראלית והחזרתה למה שהייתה בימיו של שלמה המלך כאשר ספנים ישראלים הגיעו לאפריקה ולהודו. אז נוצרה חברת "צים". והימים היו גם ימי "שביתת הימאים" שתפסה את הכותרות הראשיות. הים והימאים היו אז בחדשות ובמרכז תשומת הלב הציבורית.
ההצלחה הזאת של סבאטיני ושל ספרי וסרטי פיראטים ושל כל מה שקשור בים ובספנות לא נעלמה מעיניהם של יזמים ישראליים גלילי לוי ואחיו אנשי "דפוס מל"ן" מתל אביב ואהרן אמיר שכאמור היה המתרגם המקורי של הרפתקאות קפטין בלאד לעברית.
לאמיר היה גם עניין אישי רב בפיראטים, אביו היה משוכנע ששורשי המשפחה נמצאים באותו פירט יהודי מהמאה ה-16 רודריגו לופז שפעל באיים הקריביים. ומכאן קצרה הייתה הדרך לסדרה עברית מודרנית על פירטים. כתוצאה מכך, באמצע שנות החמישים אהרון אמיר יצר סדרת סיפורי ים ישראלית מקורית שאחד מנושאיה המרכזיים היה המאבק בפיראטים.
![]() |
| קפטן בלאק והחיצים השחורים |
על ה"קפריקורן" שמפקדה היה סקנדינבי, היו מלחים מלאומים שונים ובינהם גם מלח ישראלי והטבח הסיני יו-יו שעסקו במאבק בפשע, בשודדי ים ובמבריחים. בשני הסיפורים המעניינים ביותר אנשי הצוות היו מעורבים גם בהרפתקאות מדע בידיוני, כאשר נאבקו בחייזרים מהחלל.
בסיפור אחד "קפריקורן ואנשי המאדים" גילה צוות הספינה בסיס של אנשי המאדים על אי נידח שהתגלה כעויין לבני האדם שאותם הגדיר כמסוכנים למאדים. אנשי הקפריקורן נאבקו בחייזרים אך לבסוף הצליחו לשכנע אותם כי כדור הארץ אינו מהווה סכנה למאדים ונפרדו מהם כידידים.
בסיפור אחר קפריקורן והאיום על כדור הארץ נחטפו אנשי הצוות בידי אנשי כוכב הלכת נפטון כדי לערוך עליהם ניסויים כפתיחה לכבוש את כדור הארץ מבסיס תת מימי, אך גם הפעם גבר הצוות הבלתי מנוצח על החייזרים והציל מידיהם את כדור הארץ.
אולם סיפורים אלה היו יוצאי דופן. לרוב הספורים היו סיפורי הרפתקאות ימיות ופשע פשוטים כמו אלה שכתבו בעבר סופרים כמו מיין ריד ובימינו סופרים כמו אליסטר מקלין. סדרה זאת יצאה בשתי צורות :
![]() |
| קפטן בלאק על ספינת הפיראטים |
אך פרט לשם והעובדה שהסיפורים עסקו בפיראטים לא היה קשר בין הסדרה החדשה וגיבורו של סבטיני. קפיטן בלאד של סבאטיני היה רופא ג'נטלמן ופיראט, לפני שחזר בתשובה. ג'מס בלאד של הוצאת הקרנף, לעומת זאת, היה יורד ים ולוחם נחוש בפיראטים שנשבע להכחידם מעל פני האדמה.
אויבו הגדול הראשון היה הפיראט "שתום העין" שחטף אותו וניסה להפכו לפיראט וגרם לבלאד להקדיש את חייו למאבק בפיראטים. המאבק בין בלאד ו"שתום העיין" היה אפי ונמשך לאורך כמה חוברות והסתיים לאחר קרב חרבות ממושך ביו השניים שבסופו גבר בלאד על הפירט ושלח אותו לעץ התליה.
לאחר מכן נאבק בלאד בכפיל שלו שהתחזה לו ביחד עם ספינת "קפריקורן" פיראטית ופגע אנושות בשמו הטוב. גם כאן היה מאבק בין השניים אפי ונמשך לאורך שלוש חוברות עד לחיסולו הסופי של המתחזה.
מכאן ואילך שוב לא היו לבלאד יריבים קבועים. הוא נאבק בפיראטים מסוגים שונים, בפראי אדם וגם עזר לצי הבריטי במאבקו כנגד הספרדים והצרפתים. אך עלילותיו המעניינות ביותר היו ללא ספק אלה שהיוו חריגה מהשיגרה של המאבק הרגיל בפיראטים, סיפורים של מדע בדיוני ופנטסיה שבמהלכם התמודד בלאד עם טבעת קסמים של שליט הודי שמשעבדת את רצונם של אנשים, פגש בחייזרים מכוכב מאדים שהתיישבו על אי ולהם עזר במאבק כנגד פיראטים, ומלחמתו בחייזר בלתי נראה מטורף מנוגה שהגיע לכדור הארץ , המרתק שבכל סיפורי הסדרה. סך הכל נראה שיצאו 24 חוברות בסדרה.
אך גם סדרה זו על מאבק בפיראטים לא זכתה להצלחה מקבילה לזו של חוברות טרזן וההוצאה הפסיקה אותן. מכאן ואילך נעלם ז'אנר הפיראטים כמו גם ז'אנר ההרפתקאה הימית בכלל מהספרות העברית המקורית והשתמר לכל היותר בתרגומים בודדים מידי פעם של ספריח סטיבנסון וסלגרי.
הפיראטים והמלחמה באיתני הים, לא עניינו כל כך את הקורא הישראלי כמסתבר כמו המערב הפרוע, הג'ונגל האפריקני ומרכזי הפשע העירוניים. לאמיתו של דבר קשה מאוד למצוא ספרים חשובים בספרות העברית החדשה העוסקים בצורה כלשהי בים, למרות הפירסום של הישראלים כתרמילאים, נוסעים גדולים וחסדרי מנוחה שאין פינה בעולם שהם לא מגיעים אליה. מה שמחזק את הטענה שהישראלים כמו היהודים במרבית הדורות מעדיפים את רגליהם עמוק מעל האדמה.
הז'אנר הישראלי קצר הימים של סיפורי הים והפיראטים הוא היום היסטוריה נשכחת.
קישורים |