האסונות של ארתור היילי

אלי אשד


אי אפשר לנבא את העתיד וגם על העבר לא תמיד ניתן להסתמך

(ארתור היילי).

ב-24 בנובמבר השנה נפטר הסופר ארתור היילי בגיל 84. ולא היה זה סופר רגיל שנפטר אלא אחד הסופרים המצליחים ביותר של כל הזמנים.

"שאיפתו הגדולה ביותר הייתה תמיד לראות את שמו על ספר", אמרה אישתו. אכן הוא השיג זאת, והודות למספר מצומצם עד להדהים של ספרים, 11 בלבד, רובם המוחלט רבי מכר ענקיים וחסרי תקדים שפורסמו ב-40 שפות ונמכרו ב-170 מליון עותקים ורובם נעשו לסרטים ולסדרות טלוויזיה. הם ועיבודיהם הקולנועיים והטלוויזיוניים הפכו את היילי למיליונר; לאחד הסופרים המצליחים בעולם והראשון שזכה בכל ספר למקדמה של מיליון דולר, וזאת למרות עקימות האף של המבקרים.

כל אחד מספריו של היילי עסק בסביבה מסחרית ותעשייתית שונה מאלה של כל השאר שאותם תיאר בצורה חיה שדיברה למיליוני קוראים שהרגישו שהם לא רק נהנים הם גם לומדים וזה היה אחד מסודות הצלחתו. הוא אולי הסופר היחיד שיצר שני ז'אנרים שונים ומצליחים האחד בספרות והאחר בקולנוע. בספרות הוא יצר את ז'אנר "הרומן העובדתי", שבו הקים לתחייה נושאים יבשים ומשעממים לכאורה בתי החולים, בתי המלון, נמלי התעופה, תעשיית המכוניות הבנקים, תעשיית התרופות, חברות החשמל ותוכניות חדשות בטלוויזיה, והפך אותם למרתקים מעין כמוהם והכל כפי שהדגיש "בהתבסס על המציאות ואנשים אמיתיים".

בקולנוע יצרו העיבודים לספריו של היילי את ז'אנר סרטי האסונות שהיה דומיננטי בארה"ב בשנות השבעים עם סרטים מצליחים כמו המגדל הלוהט ורעידת אדמה שכולם התבססו על הנוסחה המנצחת שיצר היילי. מה שייחד ופרסם אותו היה שבתוספת לקונפליקט הדרמטי כל ספר כלל גם כמויות עצומות של מידע על אותה סביבה ואותו עסק כך שהקורא יכול היה לצאת בהרגשה שהוא גם למד משהו מהספר ולא קיבל רק סיפור טוב לקריאה בעת טיסה.

הסיפור תיאר בדרך כלל כיצד אדם רגיל וממוצע באותה הסביבה מנהל או רופא, (לעולם לא דמות נוצצת כמו סוכן חשאי) נאלץ לפתע לטפל במצב משברי בלתי צפוי לחלוטין ומורט עצבים. המתח עוד הוגבר על ידי מגוון סיפורי המשנה ודמויות סטריאוטיפיות רבות שסיפוריהם נראו כאילו הם לקוחים מאופרות סבון. הקורא יכול היה להזדהות עם אותו אדם שגרתי שמתמודד עם בעיה או שורה של בעיות שנראה שהן גדולות מכוחותיו ומצליח לבסוף. מאז חיקו אותו סופרים רבים כמו ג'פרי ארצ'ר ופרדריק פורסייט שהפכו לסופרי רבי מכר הודות לשיטה ולנוסחה הספרותית שאותה יצר היילי .

אפשר להשוות את ספריו גם לתוכניות הריאליטי הטלוויזיוניות של היום שפועלות על בסיס זהה בתיאור ריאליסטי כביכול של פעולותיהם של אנשים רגילים מן הישוב, המוצאים את עצמם נאלצים לפעול על רקע נסיבות יוצאות מהכלל. הוא מעולם לא זכה לאהדת המבקרים, אחד מהם העיר: "ספר של היילי נמכר ב-34 שפות אולי בגלל שהוא ניתן לקריאה רק באיסלנדית או באורדו". הסופר והמבקר אנתוני בורג'ס כתב עליו "ציבור הקוראים מחפש ספרים על סקס, אלימות ומידע קשה. את כל זה הם מקבלים מארתור היילי שהדמויות שלו דנות בפירוט ובעמקות בניהול מלונות בזמן שהם בוגדים בנשותיהם ולפני שהם מוכים קשות". המבקרים התלוננו שהוא משתמש בכל הפרטים הריאליסטיים שהוא נותן כמסווה לחוסר כשרונו הספרותי אבל לקוראים זה לא היה איכפת הם קראו אותו בשקיקה.

הוא החל את קרירת הכתיבה שלו ככותב תסריטים לטלוויזיה הקנדית שהצטיינו במתח שלהם. למשל התסריט , על ילד שנכלא בכספת בנק עם חמצן לפחות מ-10 שעות ועל מרוץ נגד הזמן כדי לפתוח את הכספת ולהצילו לפני שיחנק.

ספרו הראשון לא באמת נכתב על ידיו אלא התבסס על תסריט טלוויזיה שכתב בזכות שעלה במוחו בעת טיסה בין עירונית בקנדה כנוסע ב-1955: מה יקרה למטוס שבו שהה אם שני הטייסים שבו יאכלו אוכל מורעל (דגים) מורעל? האם אדם בעל ניסיון בהטסת סוג מטוסים שונים, מטוסי מלחמה קלים, כמו היילי יאלץ להטיס את המטוס ולהנחיתו? כאשר ירד היילי מהטיסה היה לו רעיון לסיפור שלם שאותו כתב במשך תשעה ימים כתסכית טלוויזיה מצליח עבור הטלוויזיה הקנדית בשם טיסה בצל סכנה (שבו כיכב ג'ימס דוהאן שהפך בהמשך דרכו למפורסם בזכות תפקיד המהנדס סקוטי בסדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים) ששינה את חייו.

התסריט הפך גם לסרט מצליח בשם שעת האפס. הסיפור זכה סך הכל ללא פחות מחמש גרסאות בטלוויזיה ובקולנוע כולל אחת בגרמנית ולגרסה נוספת,שישית, פרודיה מפורסמת לקולנוע. הספר, שהופיע ב-1958 שהתבסס על הסרט נכתב על ידי סופר מקצועי בשם ג'ון קסטל שרק נעזר בהיילי חסר הניסיון, הפך לבסט סלר אלא שהיילי לא כתב אותו. הוא סיפר "כאשר קראתי את הספר כעסתי על עצמי : מדוע לא עשיתי זאת בעצמי?" (הספר תורגם לעברית ב-1959 על ידי בצלאל גילאי ושוב במהדורה חדשה יותר של הספר שהופיעה בעברית ב-1977 בתרגום ישראלה דורי. מאחר שהיילי כבר הפך בשלב זה למחבר רבי מכר ידוע רק שמו מופיע על הכריכה אם כי לא הוא היה המחבר האמיתי).

הוא החליט לראות עם הוא עצמו יכול לכתוב בסט סלר כזה ובניגוד לכל הסיכויים הוא הצליח. הספר הראשון שכתב ממש האבחון הסופי (1959, תורגם ב-1960 על ידי צבי ארד) עסק ברופא שגורם בטעות למות ילד בגלל דיאגנוזה שגויה, והתבסס גם הוא על תסריט לטלוויזיה ביחד עם מחקר עמוק של היילי בבתי חולים על דרכי פעולתם. הספר היה לרב מכר גדול. הספר הבא השלו הדרגים הגבוהים (1960) היה שונה. זה היה מותחן פוליטי המתרחש בעתיד הקרוב שבו קנדה מתאחדת עם ארה"ב בגלל הפחד מהאיום הקומוניסטי אך ספר זה לא היה רב מכר גדול אולי בגלל נושאו העתידני מידי (וזהו אחד משני ספריו היחידים שלא תורגמו לעברית), אם כי ספר זה היה החביב עליו מכל ספריו. היילי למד ממנו את הלקח: על מנת להצליח עליו לכתוב בעתיד על נושאים ריאליסטיים באמת מחיי היום יום בצורה שתיראה אמיתית ודוקומנטרית עד כמה שרק אפשר.

הספר הבא שלו כבר היה שונה. זה היה המלון (1965, תורגם ב-1969 על ידי אליעזר כרמי) שהפך לרב מכר ענק והפך גם לסרט בכיכובו של רוד טיילור. הוא תיאר יום בחייו של מנהל בית מלון שמתמודד עם שורה של משברים בלתי צפויים הנעשים מסובכים ומסוכנים יותר ויותר מרגע לרגע בבית המלון שהוא מנהל. עבור ספר זה, היילי קרא לא פחות מ-27 ספרים על תעשיית בתי המלון, והספר הפך מאז לספר לימוד בבתי ספר למלונאות עבור מלונאים צעירים כמדריך כיצד להתמודד עם משברים מסוגים שונים במלון. הספר הפך גם לסדרת טלוויזיה מצליחה בין השנים 1983 – 1988 בהפקת אהרון ספלינג ובכיכובו של ג'מס ברולין שתיארה משברים נוספים בחייו של אותו מנהל מלון, וגם הרפתקאות רומנטיות שונות שעוברים אורחים שונים באותו בית המלון בסיגנון "ספינת האהבה" של אותו מפיק ורצה לאורך חמש שנים ו-114 פרקים.

ספרו המפורסם ביותר היה נמל תעופה (1968, תורגם ב-1970 על ידי ארנון בן נחום). שם מנהל נמל תעופה נאלץ להתמודד בו זמנית עם המשבר בגין מטורף שעלה על מטוס עם פצצה ועם שורה של מצבי חירום אחרים כמו ניסיון התאבדות של עמית והעובדה שאישתו גילתה את האמת על הפילגש שלו ומאיימת בגירושין והכל בזמן שסופה נוראית תוקפת את נמל התעופה ... אך לא לדאוג איך שהוא הכל נגמר טוב. הספר הפך בשנת 1969 לסרט עם ברט לנקסט ודין מרטין. מבקר סרקסטי כינה את הסרט "הסרט הטוב ביותר של שנת 1944", אבל הסרט הפך לשובר קופות. הוא הצליח כל כך כי שימש כבסיס לסדרת סרטי אסונות מצליחים על אותו נמל תעופה מועד לפורענויות. בכל סרט בסדרה התמודד המנהל עם שורה של אסונות שנעשו לגרנדיוזיים יותר ויותר מסרט לסרט ומשנה לשנה. הסרטים הם "נמל תעופה 1975" (שם התנגשות אווירית משאירה מטוס ללא טייס ועם סיכויי שרידה מועטים) "נמל תעופה 1977" (שם מטוס נלכד על צוותו ונוסעיו מתחת למים במשולש ברמודה!) ו"נמל תעופה 1979" (הפעם עם מטוס הקונקורד המהיר ממהירות הקול שיצא מכלל שליטה).

ספרו גלגלים (1971,תורגם ב-1972 על ידי אליעזר כרמי) היה תיאור דוקומנטרי כמעט של תעשיית המכוניות בדטרויט. בספר תיאר את דרכי היצור את יחסי העבודה בין האיגודים וההנהלה והיחסים הבין גזעיים הכל משולב באין סוף פרטים טכניים, שכמעט האפילו על הסיפור המרכזי של יצירת מכונית מסוג חדש. מעוררת מחלוקת במיוחד הייתה העובדה שחשף בספרו זה מה שקוני מכוניות חשדו מזה שנים: מכוניות שנוצרו בעיר דטרויט ביום שני נטו לסבול מתקלות יתר מאחר שהפועלים שבנו אותם באו כמעט תמיד לאחר מסיבות שכרות ביום ראשון יום החופש שלהם. הצעתו של היילי לקוראים הייתה: בידקו היטב באיזה ימים הורכבו המכוניות שלכם על מנת למנוע עוגמת נפש וסיכון חיים. הספר נהפך למיני סדרה טלוויונית מצליחה , בכיכובם של רוק הדסון ולי רמיק .

ספרו ספסרי הממון (1975, תורגם ב-1976 על ידי אליעזר כרמי), גם הוא הפך למיני סדרה טלוויזיונית , עסק בפרטנות ובידענות במוסד בנקאות בתיאור מדוקדק של בנק הנקלע למשבר כספי חמור וכיצד מוציאים אותו מכך. זה היה מוזר במקצת מאחר שהיילי הצעיר סבל מבעיות חמורות עם מתמטיקה ופוטר פעם מעבודה מכיוון שלא ידע לנהל חשבונות נכון.

ספרו תרופה מרה (גם הוא מ- 1975, תורגם על ידי עמשי לוין ב-1986), שגם הוא עובד לסרט, עוסק שוב ברפואה והפעם בתעשיית התרופות. הספר המעניין מאוד מתח גבוה ( 1978, תורגם לעברית ב-1980 על ידי אליעזר כרמי) עסק בשאלת משבר האנרגיה הצפוי לארה"ב ולעולם על רקע הפסקת חשמל עירונית בקליפורניה שגורמת לאסונות שונים. הבעיות שבהן עוסק הספר רק נעשו רלבנטיות יותר ככל שחולפות השנים על רקע משבר האנרגיה החמור בקליפורניה.

ספרו הבא היה חדשות הערב (1990 ותורגם באותה השנה על ידי אורית הראל). הוא תיאר את אחורי הקלעים של תוכנית חדשות בתחנת טלוויזיה הנתונה במשבר פנימי חמור כתוצאה ממאבקים פנימיים. אנשי הצחנה מוצאים את עצמם לפתע כחלק מהחדשות שעליהן הם מדווחים כאשר הם מתמודדים עם טרוריסטים מסוכנים מדרום אמריקה שחטפו את בני משפחתו של אחד השדרים הבכירים. במהלך המחקר עבורו בילה היילי בגיל 67, מספר שבועות בקורס מיוחד של שרידה והתמודדות עם טרוריסטים שכלל את ההתנסות של שהות בשבי כמו גיבוריו, אכילת צפרדעים והתמודדות בקרב מגע עם אויבים כמו גם צעידה בג'ונגלים של פרו בעקבות לוחמי גרילה.

ספרו האחרון (שלא תורגם) בלש (1997) תיאר אירוע דרמטי בחייו של בלש משטרה. אחריו החליט היילי להפסיק לכתוב שכן כבר לא הייתה לו יכולת בריאותית לכך וגם לא שום צורך כלכלי. להיילי הייתה שיטת עבודה דקדקנית ופרטנית מאוד שזכתה לפרסום רב : לכל ספר הוא הקדיש בממוצע שלוש שנות עבודה. לאחר בחירת הנושא, הוא היה מקדיש שנה שלמה בחקירת הנושא תוך שהוא מראיין עשרות אנשים מהדרגות הגבוהות עד הנמוכות ביותר, שאותם היה מכניס אחר כך מוסווים כדמויות בספריו. רשויות נמלי תעופה, מיליונרים ובנקאים תמיד היו מוכנים ושמחים לעזור במחקר זה, גם אם לא תמיד התלהבו מהדרך בה הוצגו בספרים ומהעובדות הלא תמיד נעימות עליהם ועל דרכי עבודתם, אותן חשף היילי. בשלב השני היילי היה מבלה שישה חודשים טובים בבדיקת העובדות שאסף ולאחר מכן היה מבלה עוד 18 חודשים בכתיבת הספר עצמו.

גם אישתו גילתה כישרון ספרותי: היא כתבה ספר על חייהם המשותפים בשם התחתנתי עם רב מכר.

היילי נטש לבסוף את הכתיבה בגיל 77 אחרי ספרו ה-11. כמיליונר יכול היה היילי להרשות לעצמו בית מפואר באיי הבהמה (לשם נמלט מפני רשויות המס בארה"ב ובאנגליה שלקחו לטענתו 90% מהכנסותיו) וחי חיים שרק מעט מאוד סופרים יכולים להרשות לעצמם ובוודאי עם מספר כה מועט יחסית של ספרים כפי שהוא כתב.

ספריו והסרטים שהתבססו עליהם יצרו במידה רבה את הקולנוע של שנות השבעים. היה להם את הכבוד לשמש כבסיס לפרודיה מטורפת בשם טיסה נעימה (1980) שהתבססה על יצירתו הראשונה של היילי טיסה בצל הסכנה, על המטוס ששני טייסיו מורעלים, ושמה, בהזדמנות זאת, ללעג את כל ז'אנר סרטי האסונות מסוג נמל תעופה והדמויות הסטריאוטיפיות המככבות בהן שאותן יצר היילי. הפרודיה זכתה להצלחה עצומה כל כך, עד שזכתה גם לחלק ב' שבו כל גיבורי הסרט הראשון יוצאים למסע בחלל באמצעות מעבורת, סביבה שאפילו היילי לא העז לתאר מעולם, ומגיעים לבסוף לבסיס חלל בפיקודו של לא אחר מויליאם שטנר כוכב סדרת מסע בין כוכבים. (האם הייתה כאן מחווה לג'מס דואהן כוכב הגירסה הטלוויזיונית המקורית?) על פי הדיווחים היילי נהנה מאוד מהפרודיה אם כי היא שמה אותו, את יצירתו ואת ז'אנר סרטי האסונות שיצר במו ידיו ללעג.


לשיחה עם אלי בנושא המאמר ועוד, ניתן להאזין בתחנת הרדיו קול הלב בתכנית השבועית רפי גטניו מארח. השיחה מופיעה כאן , ותשודר במהלך כל השבוע הקרוב.



קישורים

על ארתור היילי

סדרת נמל התעופה

היילי באי בהמה

בהארץ

בסי אן אן

רשימת ספרים

בויקיפדיה

סרטי ארתור היילי

הסרט שעת האפס

בטימס

בגארדיאן

וגם

באי בי סי

בטימס

עוד הספד

הספד מורחב בסקוטסמן

ביאהו

סדרת נמל התעופה

נמל תעופה הסרט

נמל תעופה 1975

נמל תעופה 1979

טיסה נעימה

טיסה נעימה 2