הכישוף של רחל חלפי

אלי אשד


.....מה זה משורר לעומת
הקוסמוס
המדהים
אם לא אפרוח קטן
עלוב
שמציץ
צי
צי

(מתוך ציוצים קוסמיים, רחל חלפי)

לפני כמה חודשים פנו אלי שתי מכשפות פגאניות ממקורבותיי. " ליל וואלפורגיס , יום החג של המכשפות בכל העולם מתקרב" סיפרו לי, "ואנחנו רוצות לחגוג אותו באופן מיוחד. לא בטקסים השגרתיים והתפילות וההשבעות הרגילות המתורגמות מאנגלית, אלא באופן מיוחד מקורי משלנו; עם שיר מקורי, יפה ורלבנטי שעוסק במכשפות ובחייהן להקראה במהלך הטקס. האם אתה יכול להמליץ על משהו מתאים מהשירה העברית?"

"אולי תנסו שירים של אמיר אור " הצעתי "יש לו כמה שירים שקרובים לעניין".

"לא. אמיר אור הוא גבר ואנחנו מעוניינות ביצירה של אישה אחות".

הרהרתי "יש רק שתי משוררות עבריות ששיריהן מתאימים באופן מיוחד לטקסים שלכן: יונה וולך, שדמותה מזכירה מכל בחינה את הדמות המסורתית של ה"מכשפה" (לפחות כפי שגברים מדמיינים) ורחל חלפי שכתבה מחזור שירים שלם על חיי מכשפות".
רחל חלפי
(מתוך ithl.org © )

המכשפות בדקו את השירים שהצעתי להן ומצאו את שיריה של חלפי מתאימים במיוחד. מאוחר יותר הן דיווחו לי שהן הקריאו את שירי רחל חלפי ושל יונה וולך בליל וואלפורגיס, ואלה נמצאו בעיני כל המשתתפות ראויים להשמעה בטקס כישוף. ייתכן שימשיכו במסורת חדשה זאת של הקראת שירי רחל חלפי גם בטקסי כישוף ובלילות וואלפורגיס בשנים הבאות.

מי היא רחל חלפי שזכתה להצלחה כה גדולה בקרב המכשפות?

ומחר אשמע את פעימות הכוכבים
כשצללים יכבשו את מוחי
ואז אזכור שיש כוכבים ואין
מפלצות
אלא למי שהכוכבים
הוגלו ממלכתו

(אהבת הדרקון, רחל חלפי, 1995)

רחל חלפי מיוחדת בין משוררי ההווה בכך שהיא באה ממשפחת אמנים ומשוררים. אביה, אימה וגם דודה היו משוררים. דודה, אברהם חלפי, היה שחקן תיאטרון ומשורר, וכתב, בין השאר, את הטקסט לפזמון המפורסם של אריק איינשטיין עטור מצחך זהב שחור, אחד הפזמונים העבריים הנפלאים. גם אביה, שמשון חלפי, כתב פזמונים ידועים (כמו סתיו ששרה אסתר עופרים), ואמה, מרים ברוך-חלפי, הייתה פסלת, ופרסמה בערוב ימיה שני ספרי שירה.

על רחל חלפי היה אם כך להתמודד עם המשא הכבד של בני משפחה ידועים שכתבו שירה (היא גם ערכה את ספריהם האחרונים של אביה ושל אימה), והיא עשתה זאת בהצלחה רבה.

רחל חלפי, בדומה לקרובי משפחתה, אף היא אמנית רב תחומית. משך שנים רבות הייתה קריינית רדיו והפיקה תוכניות רדיו, בהן כאלה שנחשבות לקלאסיקה. בין השאר מייחסים לה מהפכה בדרך שבה הגישה שירה עברית חדשה למאזיני הרדיו.

רחל חלפי עסקה גם בקולנוע. משך שנים רבות היא לימדה תחום זה, ויצרה סרטים קצרים ומעניינים כמו אפשרויות או: כחול הזקן ואני וחלומות. אפשרויות או: כחול הזקן ואני הוא סרט בן 45 דקות, שהוא עיבוד חופשי מאוד לאגדת כחול הזקן הרוצח את נשותיו המרובות, במקרה של הסרט הזה כולן בובות. את התסריט המבוסס על פואמה של המשוררת אפשר למצוא בגיליון מיוחד של המגזין הספרותי פרוזה, עם הערכות סופרים שונים.

אבל יותר מכל התפרסמה חלפי בשירתה, ואין ספק שהיא אחת המשוררות העבריות החשובות בראשית המאה ה-21. עד כה היא פרסמה את: שירים תת ימיים ואחרים (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975), נפילה חופשית (הוצאת מרכוס בשיתוף עם מערכת עכשיו, 1979), זיקית או עיקרון אי הוודאות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986), חומר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), אהבת הדרקון (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995), נוסעת סמויה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999), ולאחרונה התפרסם קובץ השירים הכולל והמסכם מקלעות השמש (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), כרך עבה, 400 עמודים, שבו כללה את מרבית השירים שפרסמה בין 1975 ו-1999.

חלקיקים

תנו לי בית קפה להפקיע עצמי
ואת המסה הנלווית הכהה שלי
ואת הגרביטציה העזה

להבקיע אל תוך חלל אחר מסה אחרת
חוקי כבד אחרים
אל טריטוריה ניטראלית
... בית קפה חללית קטנה חמה
אטומה לחוקי הסדר הנורא
של פסבדו - חיי
אטומה לעקרונות הכאוס וה-
אנטרופיה המבהילה

(מתוך תנו לי בית קפה, רחל חלפי)

(באדיבות מיתוס Mitos © )
השירה של רחל חלפי אינה דומה לשום דבר אחר בשירה הישראלית. גם משום שהמשוררת מרבה להשתמש בתיאורים מפורטים של תופעות מדעיות ופיסיקליות להאיר דרכם את רגשותיה ואת מצבה האישי, כשכל התופעות האלה הן מייצגות מטפוריות שלהם. בשיריה מופיעים לעיתים קרובות פרודות, נויטרונים, פוטונים, גלי-אור וכוח הגרביטציה כדימויים לשיקוף יחסי המשוררת עם עצמה ועם המציאות. כותרת אחד מספריה, כאמור, זיקית או עיקרון אי הוודאות לקוחה מעולם המדע, דבר נדיר בעולם השירה שלנו, רוב המשוררים הם אנשי המקצועות ההומאניים מכל בחינה, ואינם מגלים כל עניין במדע.

כל שמות המדורים בזיקית או עיקרון אי הוודאות, לקוחים מעולם המדע: עיקרון הסינכרוניות, עיקרון האנטרופיה וכו'. ונראה (לכאורה) כי מדובר במשוררת המוקסמת מן המדע ומן היקום ומשווה את קיומם הנצחי לקיום קצר הימים וחסר החשיבות שלה.

עולמות נסגרים עולמות
נפתחים
בהרף-מניפה.

(מתוך מניפת האפשרויות, רחל חלפי)

אבל רק לכאורה. המשוררת אינה מתרשמת מהעולם הנשלט בידי חוקי המדע, שכן מבחינתה המדע הגיע לסתירה עצמית, לאי ודאות, לאנטרופיה.

חלפי משווה את המדע, כפי שהשוו מכשפים ואלכימאים הלניסטיים, בין העולם למעלה (היקום), והעולם שלמטה (האדם), ומבחינתם האדם משקף בתוכו את היקום. חלפי אינה מתרשמת מהמושג הערטילאי המקיף ושולט בכל, ה"האני, אני, אני", שהיה כה דומיננטי ומוחלט בשירה העברית מאז ימי נתן זך , מאיר ויזלטיר ושותפיהם, עד שקשה למצוא משורר אחד ויחיד שיעיז שלא לעסוק בנושא זה מבלי שיעורר את זעמם של המבקרים או את התעלמותם המזלזלת.

האדם, על פי שיריה של חלפי, הוא יצור מפורק, בעל זהויות שונות ומשונות המורכבות מחלקיקים, וכך אין לדבר על "אני" אחד, ישות נבחרת, מובחרת ונרקיסיסטית, העסוקה רק בעצמה, בתחושותיה ובענייניה, ולעזאזל כל השאר, כפי שעושים המשוררים האחרים.

היקום יונק את שביל החלב
שביל החלב יונק את מערכת השמש
מערכת השמש יונקת את הארץ
והארץ יונקת אותנו
אל תוכה.

(יניקה, במקלעות השמש, רחל חלפי)

המשוררת מנסה להבין את המציאות המבולבלת והמעורבלת הבנה עמוקה ואף מדעית, והנוף מבחינתה אינו רק הרים ונהרות, עשב, פרחים ועצים. הנוף הוא גם גרמי השמיים והקוסמוס כולו, והעולם שבו עומד האדם כנקודה זעירה ואפסית בקוסמוס, ועם זאת נקודה המשקפת ומכילה בתוכה את הקוסמוס כולו. בשיר מכתב גלוי לקוראי השירה כותבת המשוררת על אי רצונה לעסוק בדברים ברורים ומוגדרים, אלא להתמקד דווקא בחולף, בחלקיקים השקופים שמהם עשוי קיומנו.
אני שטה שטה שטה
בחלל הגדול של תת-החומר של
חיי הזעירים מזעיר.

(מתוך תת החומר , רחל חלפי)

כאמור, חלפי מרבה להשתמש במונחים מדעיים כמו כאוס, אפקט הפרפר, אפקט החממה, נויטרינו, חלקיקים ועוד ועוד, ולא כקישוט בלבד, אלא ככלי חשוב להתמודדות עם היקום המוזר הסובב את האדם. החלקיקים הקטנים, לכאורה חסרי חשיבות, הם שמרכיבים את הקיום האנושי, הרחוק מאוד מלהיות אחיד ומגובש. נהפוך הוא, הקיום האנושי מתפצל ללא הרף לכיוונים מגוונים ומוזרים ביותר.

רחל חלפי נודעה גם כחלוצה בשימוש בשפה "לא תקנית" - סלנג בשירה, המחשה נוספת לרבגוניותה המתבטאת גם בלשון השירה.

מפלצות

המדוזה אאורליה
רכיכת התפנוקים עזבה
בתוליה דבוקים בחבלי נענוע אל צדפה
פקעו
שלוה במעלות המים
והיא מפליגה והולכת אל כיוון
האור

(הרפתקת המדוזה אוארליה, בתוך: שירים תת ימיים ואחרים, רחל חלפי, 1975)

בשירתה מתארת חלפי בפרטי פרטים כמעט מדעיים (בעיקר במחזור השירים שירים תת ימיים שנכתב עוד ב-1963) יצורי מים שונים: לווייתנים, כרישים, דגי ברקודות, תמנונים ואף מדוזות. בה בעת היא מעניקה להם ממדים מיתיים של חיות קדמוניות מתוך אזכורים והתייחסויות אל המיתוס המקראי על מלחמת האל ביצורי הים הענקיים שאיימו על שלטונו. בד בבד היא דנה בפירוט גם בישויות אגדיות לחלוטין - בדרקונים.
איך דרקון אוהב
מכה בזנבו בתדר עוויתית
או שמה מכשכש הוא בזנבו המבוית לפתע
כמו כלבלב מאוהב?
מה דרקון חושב כשהוא אוהב?
אני ציפור שבירה?
או שמה: אני אהיה הטוב שבבעלים?
ואולי הוא חשוב
אני דרקון משמע אני אוהב.

(מתוך אהבת הדרקון, רחל חלפי)

על שמם של הדרקונים קראה חלפי ספר שלם: אהבת דרקון. הדרקונים של חלפי שונים מאוד זה מזה, יש מהם מפחידים ויש הומוריסטיים. הם מבטאים את כוח התוהו, הם רבי פנים ורבי סתירות כמו כל דבר אחר ביצירתה. הם מסמלים רשע זוועתי, דימוי המקובל במערב, אבל גם אנרגיה קוסמית מיטיבה, כפי שהם מתוארים בתרבות המזרחית. דומה שיותר מכל הם מבטאים את אבחנתה שהכוחות המסתוריים של היקום, עימם מתמודד האדם, יכולים להיות מיטיבים או מרעים.
מאה סינים זקנים עתיקי יומין מדקלמים באוזני הלוהטות:
הדרקון הדרקון הדרקון הוא סמל הכוח המניע

(מתוך קריאה באי צ'ינג , רחל חלפי)

מכשפות

תראו תראו עדר מכשפות בשמיים
תראו תראו אותן אוחזות ברעמות הזרדים
תראו תראו אותן פשוקות רגליים על מקלות
בתפילה של קדושות עיניהן מתגלגלות קולן
מרחשש בדגים בבריכת מי ורדים תראו
תראו אותן מנווטות את כלי רכבן הקשים

(שירי רכילות על מכשפות, מתוך מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי)

דומה שיותר מכל משורר אחר בספרות העברית, רחל חלפי היא אמנית הדיאלקטיקה, המחברת ניגודים דוגמת המדע והכישוף, המדע והמיסטיקה, גוף האדם ותודעתו, לסינתזה. אלא שגם אל הרעיונות המיסטיים היא ניגשת בכלים מדעיים מפתיעים עבור משוררת.
"מחקרים שפורסמו לאחרונה מגלים כי מאות ואלפי "המכשפות" שהועלו על המוקד, הומתו בהטבעה, נכלאו ויוסרו באירופה של ימי הביניים ולאחריהם, לא היו אלא נשים יוצאות דופן, אינטנסיביות, בעלות כוחות רוחניים, או יופי פיזי, שחרגו מתדמית האישה הסטריאוטיפית של אותה העת. אבחונן כ"שליחות השטן" והוצאתן להורג לא נשאו אופי דתי בלבד, אם כן. הן ייצגו כפייה ודיכוי חברתיים והוקעת הפרט ויוצא הדופן, במקרה זה, האישה יוצאת הדופן, האחרת."

(ההקדמה של רחל חלפי למחזור שירי המכשפות, נפילה חופשית, 1979).

(באדיבות מיתוס Mitos © )
יצירתה הידועה ביותר של חלפי היא מחזור שירי המכשפות, שכתבה ב-1975. זו היצירה הספרותית המקיפה והבולטת ביותר הקיימת בעברית העוסקת במכשפות.

כמה מהשירים במחזור זה הופיעו לראשונה בגיליון פרוזה 29-30 של אפריל 1979, מלווים בתחריטים מרשימים של הצייר אוזיאש הופשטטר (שחבל שלא נכללו במהדורות המודפסות של המחזור). לאחר מכן הופיע המחזור כולו בספר נפילה חופשית, שראה אור ב-1979 ושוב, כשהוא מקוצר במקצת, במקלעות השמש.

במחזור זה 13 שירים על דמויות אמיתיות של נשים שנחשדו בכישוף, נכלאו, הורעבו עד מוות, הוטבעו בנהר, נשרפו חיים על המוקד, או עונו למוות בידי המון זועם. לסיפורים אלה הוסיפה המשוררת הקדמה וחומר "תיעודי" המצורף לכל שיר שתיאורי הדמות וההתעללות שעברה משווים לשיר איכות נוספת מצמררת ממש.

רחל חלפי מציינת בהקדמה לשירי המחזור:

השמות ו/או הפרשיות במחזור זה לקוחים בחלקם מתוך "האנציקלופדיה לחקר קשרים עם השטן ופמלייתו" שיצא בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-17, ובחלקם מתוך כתבים אחרים ובעיקר משל האב רוז'ה סידום, האב פדרו דה-לה-נאראנחלה, האב ג'פרי אנדרוז והחוקרת מונסה ברסלונה אסתר.
לכאורה, זו הנצחה מחקרית של הנשים שעונו ונרצחו. למעשה זה חומר בדיוני "מוקומנטרי", וכך גם שמות החוקרים, הכמרים, או התאריכים, שאת כולם בדתה המשוררת מלבה. (במהדורה האחרונה של המחזור, בקובץ מקלעות השמש, חלק מחומר "תיעודי" זה סולק וחבל, הוא תרם הרבה לעוצמת השירים. מומלץ לחפש את שירי המחזור במהדורה המקורית הנדירה של נפילה חופשית, שם מופיע החומר "התיעודי" במלואו).

אם נרצה, אפשר לפרש את השירים בצורה המקובלת כיום כשירים פמיניסטיים המציגים את הנשים כקורבנות הגברים בגלל "שונותן" (כפי שאפשר להבין מההקדמה). אך אפשר באותה המידה לפרש את השירים האלה בצורה מקורית בהרבה, כשירי הלל לכוח העל-חושי הטמון באישה, שמוכנה לפרוץ את כל המסגרות החונקות אותה לנצל את כוחה במלואו.

המכשפות של רחל חלפי הן נשים נועזות ורבות עוצמה, המוכנות לנסות הכל, וגם לא איכפת להן להיות מכוערות או לפעול בניגוד לצווי החברה. הן גיבורות ובה בעת גם קורבנות של החברה, שהן יוצאות כנגדה וכנגד צוויה. הן משקפות קיום שכל כולו התרסה כנגד הסדר הקיים.

נאום מכשפה שהרתה לשטן

(הערת המשוררת: בעקבות יומניה של אינייז דה בואה מדרום צרפת
במאה ה-17. בנעוריה אמרו אנשים בכפרה, כי היא תלד מפלצת בת שטן.
כשהרתה לראשונה נלקחה אל הנהר, הולקתה שם בשוטים ואחר כך הוטבעה.)

אני יכולה להכיל בבטני את כל
מלאכי השמים את כל שדי התאום
הקטנים. יש בי די חום
לכסות את העולם בשמיכה של פוך.
חפרו לי בתוכה מחילות של אהבה
שהם לא יאמרו לי שאהרה מפלצת.
כל פעמוני המצולה מצלצלים מטורפים
במצולות רחמי. כשגבר שוכב איתי
אלוהים שוכב איתי.
אותו אהוב שלי יודע עד אובדן עצמו לדעת בעומק
נפילה סופית. אני לו
המערבולת שאינה עוצרת
אדוות אדוות ביקום
אני אזרה צמרמורות ביבשות העתיקות
אני אסמר בתענוג את פלומת הים הרכה
אני אשריץ לטאות מרוב אהבה
אני אכסה את האדמה בלהבות חורכות
אם לא בתינוקות ורודים
אני אפרע את כסתות אהבתי נוצות
נוצות אל תוך הרקיע.
אני אסתור את כוח המשיכה
שסעו את בטני כמו את בטנו
של הזאב. שימו לי אבנים בבטן!
אבל קודם, תנו לי
לטרוף הכל
בשוקקות כזאת
בשוקקות כזאת

(מתוך מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי)

בניגוד להקדמה שמציינת את שקריות ההאשמות נגד ה"מכשפות", השירים מדגישים דווקא את כוחותיהן האמיתיים מאוד של הנשים, ואת שאיפותיהן הגרנדיוזיות הרבה יותר. המכשפה בשיריה של רחל חלפי שואפת לפרוץ את הכוחות החונקים והמגבילים של החברה ושל הגברים; היא אישה שמעדיפה את המוקד על החיים, כי:
הלילות קרים ואילו השמש הקרובה ביותר לגלקסיה הכבויה שלה
היא Proxima Centaurus
והיא מתפוצצת במרחק 4 שנות אור
גם השמש הקרובה ביותר אינה קרובה!
בלילות קרים כהים כאלה
המוקד לפחות בטוח
האש
צפייה חמה

(מתוך מכשפה שלא ריפדה את חייה, מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי)

חלפי מתארת בשירים את תחושותיהן של הנשים המכשפות, המרגישות כי הן עוברות שינויים קיצוניים.

הייתה בי חיה צורחת

הלילה בעומק של חמש קומות היה לי
פתח לשעת סכנה.
הייתה בי חיה צורחת
מרוב צריחה לא יכולתי לראות את גבולות
גופה...

היו לה חיים
משלה. פניה היו מכפילים עצמם.
פרוותה הייתה ממלאת את העולם
היא הייתה מצמיחה פרחי טרף בתוך
בשרי ולבשרי לא הייתה שליטה
עליה...
בלילות היא הייתה
נחה
ושואבת אותי. ואני אף לא הייתי
גרגר אבק כשהייתה
קמה עלי צווחתה.
כדי לשסף את ראשה הייתי חיבת
לשסף את ראשי.

(מתוך וידויה של מכשפה מאושפזת בצינוק, מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי)

הדמות הנשית המתוארת בשיר זה מזכירה מאוד את המשוררת יונה וולך, שאותה פגשה חלפי לראשונה ב-1975, במקביל לכתיבת שירי המחזור. חלפי פגשה את וולך בנסיעת לילה במונית. כל הלילה שוחחו השתיים שמצאו ביניהן לא מעט משותף. חלפי חשה כי משוררת כיונה וולך הייתה מסיימת את חייה על המוקד בתקופות בהן נרדפו נשים מאגיות ועליה כתבה חלפי את השיר מדענית של חלומותיה. נראה שאת דמותה של יונה וולך אנחנו מוצאים גם בכמה מהדמויות האחרות במחזור שירי המכשפות שלה, ויש בשירים אלה גם הקבלות לשיריה של וולך, שעיצוב דמות האישה היוצרת בשיריה, דמות מינית "מסוכנת" ובלתי מובנת, מקביל ומזכיר מאוד את דמויות המכשפות בשיריה של חלפי.

לצד כל השירים ה"כבדים", יש במחזור גם שירים הומוריסטיים הקורצים לקורא:

רכילות אינטימית

הנה שישבק המכשפה היא קוראת למטאטא שלה טוני
הנה רמחה המכשפה היא קוראת לו פוני
בועץ קוראת לו בוץ
נפעד קוראת לו באלי
שינשאת קוראת לו פאלי

(מתוך מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי)

רמז לכך שסיפורי המכשפות הם ביטויים לפנטזיות מיניות ואחרות, של גברים ושל נשים.

בסופו של דבר, קובעת חלפי:

"מכשפה רוכבת על מטאטא כי זה
כל מה שיש לה לרכוב עליו."
המכשפות בשיריה של חלפי מסוגלות ליצור ולארוג חיים ועולמות שלמים בכוחן היצירתי המיוחד, אולם כתוצאה מכך הן מאוימות על ידי החברה הקונפורמיסטית המוקיעה אותן, ועל ידי הטירוף האורב להן תמיד.

הכישוף והעל טבעי ממשיך להעסיק את חלפי גם בשירים מאוחרים למחזור זה. המכשפות מופיעות גם בשירתה המאוחרת, בשירים כמו מכשפה יורדת למצרים (שנכתב ביחד עם שירי מחזור המכשפות, אך הופיע רק מאוחר יותר בקובץ זיקית); ומכשפה שמנה. בנוסף, מופיעים בשירתה גם יצורים מכושפים אחרים כמו "החתול המאגי", שמופיע בנפילה חופשית, דיוקן של חיה (המזוהה באופן מסורתי עם המכשפות), המנסה לפתח את תודעתה ומודעותה. בשירתה של חלפי מופיעים גם ספרי חיזוי העתיד כמו האי צ'ינג הסיני, לגביו תמהה המשוררת:

ראשי שט במימי הקוסמוס גופי רוצה לחזור למיטתי למיטתי הסתורה
מיטתי נדודת השינה, איך אבין איך אבין את האי צ'ינג
ואיך האי צ'ינג יבין אותי?

(מתוך קריאה באי צ'ינג , רחל חלפי)

תוהו

האדם בשירתה של רחל חלפי הוא ישות בעלת זהויות שונות ומתחלפות בכל רגע, החי במציאות "קוונטית", נוזלית ומשתנה ללא הרף של עולמות משתנים ומקבילים, גם אם האדם אינו חש בקיומם. האדם בשירתה של חלפי נע מוקסם ומפוחד ביקום מתפשט במחזורים של יצירה והשמדה, ביקום המורכב ממושגים בתחום הפיזיקה והמיסטיקה בערבוביה כמעט חסרת פשר, יקום שבו התהום נמצאת מעבר לפינה.
כל העוגות וכל החגיגות
וכל השמלות וכל ההפלות
וכל החיוכים וכל הדיווחים
וכל הז'קטים וכל הקפה
וכל הדבורים וכל הזבורים
וכל הוזות וכל הפוזות
וכל היפיופים וכל הניאופים
וכל האפור וכל הספור
וכל ההגיגים וכל הזרגוגים
וכל הבידור וכל הרכילות
וכל הפלירטוטים וכל החרטוטים
וכל הצ'יפס וכל הוידיאו קליפס
וכל התסרוקות וכל נדנודי התחת
וכל המייק אפ וכל הסטנד-אפ
וכל האמנות וכל האוננות
וכל הפננות וכל ההוא-הא
וכל הסמים וכל המהממים וכל האלכוהול
וכל צריחות ההמון וכל זעקות ה"גול!"
וכל השצף וכל הקצף
וכל השרירים שעושים את השירים
וכל הזיופים וכל הכיופים
אינם אלא עפעופים קטנים של
העין
המסרבת
לראות
את התהום

(כל ה-, רחל חלפי)

בתוך היקום המוזר והמגוון הזה, המשוררת מפחדת פחד סתום מן התהום המפחידה של האין והמוות, שהרי התוהו "הכאוס והאנטרופיה המבהילה" והמוות נמצאים גם בחוץ, ביקום הרחב, המובן רק לכאורה, הסובב אותנו, וגם בפנים בתוכנו, והם מאיימים לבלוע את "האני" בכל רגע, כפי שאכן יקרה לבסוף. התוהו ואיום הקטסטרופה הם מוטיבי יסוד בכתיבתה של חלפי, לצד הפליאה וההנאה ממסתרי היקום. המשוררת מביטה בעין קרה ומפוכחת ולעיתים גם הומוריסטית אל יפי היקום וגם אל החורבן והאיון שהיא יודעת שבוא יבואו. את הפחד היא מבטאת למשל בשיריה אפקט החממה ואפקט הפרפר העוסקים בפחדה מההתחממות הגוברת והמואצת של כדור הארץ, התחממות שהיא חוששת שעלולה להביא לקץ כל מה שאנו מכירים:
והלוואי ותפילתו של מישהו
תפילה משסעת כבדת פה
הלוואי שיהיה לה
הכוח
של אפקט הפרפר
להפר
להפר
להפר
את חוק
אפקט החממה
להמתיק את גזר
אפקט החממה

(מתוך אפקט החממה, רחל חלפי)

התוהו מאיים ללא הרף על הנפש האנושית ועל העולם האנושי, ונצחונו בלתי נמנע.
...הירח נוסע, הנוסעים נוסעים
הארץ נוסעת ההרים נוסעים הפלנטה נוסעת המחשבות נוסעות
הזמן נוסע
האור נוסע הזכוכית נוסעת האבנים נוסעות הגלקסיה
נוסעת הקוסמוס נוסע הירח נוסע
ואלוהים
לעולם
עומד

(נפילה חופשית, רחל חלפי, 1979)

דומה שהשיר שמטיב מכל לסכם את יצירתה של רחל חלפי הוא שיר שכתבה בעקבות פגישתה עם יונה וולך ובהשראתה, אבל נראה שהוא מתאר גם את חלפי עצמה:
מדענית של חלומותיה
עתידנית של עלומיה
נעלמת נעלמיה האפלים
מטילה מורא בלבב רואיה ורואיה
אינם רואיה שומעיה אינם
שומעיה ומלאכיה כולם חירשים
חייבת לגלף את ריגושיה ולא תתנפץ לרסיסים

(מתוך סרוגה בסורגי האור , רחל חלפי)


ביבליוגרפיה


קישורים

רחל חלפי

רחל חלפי ויונה וולך

ליל וואלפורגיס של המכשפות

סרוגה בסורגי האור

שיר ממקלעות השמש

תת חומר שיר בהליקון מס' 4

החלילן ואני שיר בהליקון מס' 8

קריאה באי צ'ינג שיר בהליקון 12

סורק שיר בהליקון 14

גוף הנפש הקטן שלי שיר בהליקון מס' 29.

השיר האלה של אבשלום בתוך מאמר על שיער