ירושלים באחרית הימים

סקירה על הספר "מגילת ירושלים מקומראן" מאת מיכאל חיוטין. הוצאת בבל , 2003.

אלי אשד


(הופיע בגרסה שונה ב מקור ראשון )
מגילת ירושלים מקומראן
(באדיבות Mitos © )

בהוצאת בבל יצא לאחרונה ספר יוצא דופן בשוק הספרים הישראלי, הן מבחינת תוכנו והן מבחינת מחברו. הספר שנקרא "מגילת ירושלים מקומראן" עוסק בשחזור פענוח וניתוח של אחת המגילות הגנוזות שנתגלו בקומראן במדבר יהודה.

המגילות כפי שהתברר מהטקסטים היו תוצר של חברי כת יהודית מתבדלת מימי בית שני "כת היחד" שנוצרה בידי אדם בשם "מורה הצדק" ככל הנראה בימי החשמונאים הראשונים ושעמדה באופוזיציה מוחלטת הן לכוהנים הצדוקים בבית המקדש בירושלים והן לכת הפרושים שהם אבות התנאים עורכי המשנה. כתוצאה ממאבק זה אנשי כת "היחד" פרשו למדבר יהודה והקימו שם מעין "מנזר" הראשון הידוע לנו אי פעם ושם אספו וכתבו את מגילותיהם ומגילות אלה השתמרו היטב באקלים החם של מדבר יהודה והם מאפשרים לנו להכיר היטב אותם ואת עולמם.

אך מי בדיוק היו אנשי כת היחד האלה ? ההנחה המקובלת כיום (אם כי יש לה עוררין רבים) שהם היו חלק מכת האיסיים שעליה מספר יוסף בן מתתיהו שהייתה "הפילוסופיה השלישית" של עם ישראל ביחד עם הפרושים והצדוקים המוכרים לנו היטב והם החזיקו בפילוסופיה מוזרה ומיוחדת של התבדלות משאר האוכלוסייה היהודית ומשאר האנושות יוסף בן מתתיהו שלמד זמן קצר מפי חברי הכת העריך אותם מאוד ותיאר אותם לקהל קוראיו היווניים והרומאים כמעין אסכולה פילוסופית נוסח יוון. ואכן ניתן לראות באיסיים כמי ששאפו ופעלו להקים אוטופיה עלי אדמות בדומה למייסדי הקיבוצים אלפי שנים אחריהם אך בצורה קיצונית לאין ערוך.
מיכאל חיוטין
(באדיבות המחבר מיכאל חיוטין © )

הם הקימו ישובים מתוכניים היטב ונבדלים באופן מוחלט משאר האוכלוסייה שבהם היה להם רכוש משותף וארוחות משותפות לוח שמש השתמשו בכתב סתרים מיוחד לרעיונות אזוטריים במיוחד ודברים נוספים מסוג זה שהיו חדשניים לזמנם. האיסיים התייחסו בזלזול מוחלט לכהונה הרשמית שדחתה אותם ולטקסיה ולעם שתמך בה אם כי היו קרובים אליה בכמה מדעותיהם. הם בוודאי היו קרובים לצדוקים הרבה יותר משנואי נפשם הגדולים ביותר הקבוצה הגדולה ביותר ביהדות, הפרושים, שאותם שנאו שנאת תופת .

לדעת החוקר מגן ברושי אנשי הכת יצרו אידיאולוגיה של שנאה לכל שאר האנושות כולל לכל שאר היהודים שלא היו חברים בכת , הם ראו בעצמם "בני אור" המקורבים למלאכי השמים, ובכל שאר האנושות "בני חושך" רשעים שיושמדו בידיהם בקץ הימים ב"מלחמת בני האור בבני החושך". אך הם הקפידו להסתיר שנאה זאת, בידיעה שהדבר עלול לעלות להם ביוקר רב אם יתגלה בידי יריביהם המרובים. לא מן הנמנע שטענות סופרים יווניים ורומאיים שונים על כך שהיהודים הם כביכול "שונאי המין האנושי " התבססו על ידיעות שהגיעו אליהם באופן ספציפי על אנשי כת זאת שתיאור זה אכן התאים להם.

כחלק מהתבדלותם משאר היהודים אנשי הכת יצרו לעצמם לוח מיוחד המבוסס על השמש שהיה שונה מאוד מהלוח המקובל על כוהני בית המקדש לוח שנמסר להם כביכול בידי מלאכים.
המגילות הגנוזות
(באדיבות המחבר מיכאל חיוטין © )

בין המגילות נמצאה גם "מגילת ירושלים " שבהם תיארו בפרטי פרטים כיצד צריכה ירושלים שלעתיד להיות בנויה, ולדעת חוקר המגילה האדריכל הידוע מיכאל חיוטין היא כוללת תוכנית אדריכלית אוטופית מפורטת ראשונה מסוגה של עיר עתידנית בספרות העולמית.

מיכאל חיוטין אינו ארכיאולוג ואינו היסטוריון במקצועו והוא רחוק מאוד מלהיות "חוקר מגילות" טיפוסי שספון כל ימיו במגדל השן של האקדמיה. הוא שייך לזן ההולך ונכחד של "אנשי אשכולות" שעוסקים בכמה וכמה תחומים. הוא ידוע בראש ובראשונה כאדריכל ובנה כמה וכמה מבני ציבור ידועים בשנים האחרונות כמו את הבניין הענק של בית המשפט בחיפה את תיאטרון גבעתיים את בניין הסנאט של אוניברסיטת באר שבע ובניינים ידועים אחרים. אך בין פרוייקט אדריכלי אחד למשנהו הוא מוצא זמן לעסוק גם בתחביבו : חקר תרבויות קדומות ובעיקר חקר כת מדבר יהודה והמגילות הגנוזות.
(באדיבות המחבר
מיכאל חיוטין © )

הוא כבר פרסם ספר אחד בתחום זה בשם "מלחמת לוחות השנה ועריכת מזמורי תהילים" שבו הוא מתבסס על ספר תהילים שהתגלה בקומראן שסדרו שונה מהסדר המסורתי וכולל כמה וכמה מזמורים נוספים. לדעת חיוטין לוח השנה של הכת בקומראן המבוסס על שנת השמש והוא שונה מאוד מלוח השנה המקובל של הרוב היהודי שהיה מבוסס על שנת הירח. לדעתו היו גרסאות שונות של ספרי תהילים של כתות שונות שכל אחת מהן התבססה על לוח שנה אחר כאמצעי להבדיל בינה ובין הקבוצות האחרות ביהדות. כמובן כתוצאה מכך כל קבוצה חגגה את חגי היהדות בזמן שונה מהאחרות.

ספרו זה של חיוטין זכה לתשומת לב רבה מחוקרים נחשבים בארץ ובחו"ל וצוטט לא מעט בידי חוקרים ידועים למרות היותו "אאוטסיידר" שבא מחוץ לחוגי האקדמיה, תופעה שהיא בהחלט נדירה בתחום זה שבו שרלטנים שונים התפרסמו הודות לתיאוריות ביזאריות על מוצא המגילות מה שגורם לזהירות רבה של החוקרים כלפי "אנשים מבחוץ". אבל חיוטין פירסם מאמרים בכתבי העת הידועים ביותר בתחום וספריו אף פורסמו בחו"ל בידי הוצאת "שפילד" היוקרתית. כעת פרסם חיוטין את ספרו השני (שכבר הופיע במהדורה אנגלית) בו הוא משלב את הידע שלו בארכיטקטורה על מנת לנתח מגילה גנוזה שכל עניינה הוא ארכיטקטוני.

שאלה : מר חיוטין איך נהפך אדריכל לחוקר מגילות גנוזות ?

תשובה : היגעתי לנושא של חקר כת קומראן והמגילות הגנוזות כתוצאה מעניין ישן שלי במיסטיקת מספרים ובספקולציות האדריכליות של תרבויות קדומות שונות התחלתי לעסוק בתרבות של מצרים העתיקה ומשם היגעתי למגילות הגנוזות ולכת "היחד" ומאז לא עזבתי את התחום . במיוחד כאשר גיליתי שאנשי הכת המתבודדים היו בין הראשונים , ואולי הראשונים בכלל שעסקו ביצירת תוכניות אדריכליות מפורטות לעתיד לבוא.

שאלה : האומנם ? האם אנחנו לא מוצאים תוכניות כאלה אצל עמים קדומים כמו היוונים והמצרים ?

תשובה : לאמיתו של דבר לא. אנו מוצאים רק תיאורים כלליים מאוד של ערים אוטופיות ביוון אצל אפלטון וביצירות שונות שנכתבו בתקופה ההלניסטית . בתנ"ך לעומת זאת אנחנו מוצאים תיאורים מפורטים מאוד של פרוייקטים ארכיטקטוניים מיוחדים במינם כמו תיבת נח , המשכן, בית המקדש של שלמה וגם תוכנית עתידנית בבית המקדש לעתיד לבוא בספר יחזקאל . ואלו הם תיאורים שהם נדירים מאוד בספרות הקדומה .לא ידוע לי על דברים מקבילים בספרות המצרית והבבלית .

אנו מוצאים תוכנית מפורטת מאוד של בניין עתידני במגילת המקדש שלדעתי חוברה בראשית ימי מרד החשמונאים . אולם רק במגילת "ירושלים" שככל הנראה חוברה כתגובה ל"מגילת המקדש" אנחנו מוצאים בפעם הראשונה בהיסטוריה מסמך שמתאר בפרטי פרטים ארכיטקטוניים את העיר ירושלים שלעתיד לבוא, באחרית הימים. לדעתי מסמך זה נכתב בידי אדם שהבין היטב בארכיטקטורה ואדם בעל ידע ארכיטקטוני כמוני אולי יכול להבין יותר מהחוקר הממוצע את תוכניותיו ואופי רעיונותיו.

בספרו משחזר חיוטין לראשונה את הטקסט של "מגילת ירושלים" ומתארך אותה לימי ראשית שלטונו של יונתן החשמונאי או של יורשו שמעון החשמונאי. לדעתו היה זה חיבור שנכתב כתגובה בידי אנשי כת "היחד" למגילת המקדש שנכתבה בידי חוגים חשמונאים כמה שנים קודם לכן ושהציגו את הגירסה החשמונאית של כיצד צריכים להיות פני בית המקדש לעתיד לבוא (החשמונאי ) כחלק מספרות התעמולה החשמונאית העשירה.

באותה תקופה נוצרה ספרות עשירה מאוד כתוצאה מהוויכוח הפנימי בין הקבוצות השונות ביהדות וויכוח זה בין מגילת המקדש ומגילת ירושלים היה רק אחד מני רבים. המחבר היה כנראה יהודי מאלכסנדריה מצרים שחיבר את המגילה בארמית ובה נתן תיאור מפורט של ירושלים כולה באחרית הימים ולא רק של בית המקדש כפי שנהוג היה עד אז לעשות : "מקדשים אידיאליים" אומר חיוטין "יש הרבה מאוד במקרא אבל לא ערים אידיאליות כפי שיש במגילת ירושלים".

ספר "מגילת ירושלים" מרחיק לכת ומתאר חברה עתידנית אוטופית פונקציונלית שפועלת לפי עקרונות כת היחד. המגילה נותנת הצגה ספרותית ארכיטקטונית מפורטת של תוכניות לבית המקדש ושל חצרותיו כמו גם של העיר הסובבת את המקדש את מקומות מגורי הכוהנים והלוויים ואת מחוזות ההתיישבות של כלל ישראל .

שאלה :האם אתה היית יכול לבנות עיר ובית מקדש כמו אלה שמתוארים לפרטי פרטים ב"מגילת ירושלים "?

תשובה : את העיר כן וזה גם לא יהיה פרוייקט קשה במיוחד בהשוואה לפרוייקטים אחרים שביצעתי, מאחר שהמדובר בעיר קטנה יחסית . את בית המקדש המתואר לעומת זאת לא אוכל לבנות מאחר שכמו בתיאור בית המקדש של שלמה ששם יש פרטים רבים שאי אפשר להבינם כיום מבחינת הסגנון האדריכלי. נראה שהכותב לא חשב כלל במונחים של ארכיטקט כאשר תיאר את בניית בית המקדש בניגוד לתיאור העיר.

חיוטין שמתעניין מאוד גם בנושא של מספרים מיסטיים חושף קשרים שונים הקיימים בתוכניות המגילה עם האריתמטיקה והגיאומטריה של תרבויות אחרות.

אנשי כת היחד או האיסיים נעלמו לאחר חורבן בית שני בידי הרומאים שבו יושמו כביכול רעיונותיהם האפוקליפטיים על קץ העולם הממשמש ובא ואולי הושמדו בידי הרומאים ואולי בידי "אחיהם" היהודים שלמדו לבסוף על תורתם האמיתית, אך נראה שרעיונותיהם האפוקליפטיים -אוטופיים המשיכו לחלחל בחוגים שונים ובהם בקרב הנוצרים הראשונים.

כעת רעיונות אלה זוכים לתחייה מחודשת עם גילוי מגילותיהם וספרו של מיכאל חיוטין הוא נדבך חשוב בחשיפת צד בלתי ידוע ובעל משמעויות עצומות של רעיונותיהם האוטופיים של אנשי כת "היחד". רעיונות שבהם הקדימו באלפי שנים הוגים, אדריכלים ואף סופרי מדע בדיוני בזמננו.





קישורים

כת האיסיים

היכל הספר מקום הצגת המגילות

התפתחויות בחקר המגילות הגנוזות

עוד על המגילות

גילוי המגילות

מרכז אוריון לחקר המגילות

תצוגה של מגילות ים המלח