הרב נבון: על אמן הקריקטורות
והקומיקס העברי הראשון

אלי אשד


(הופיע בגרסה שונה בגיליון בועה - מגזין ישראלי לקומיקס, אנימציה, איור וקריקטורה, מספר 3).
אריה נבון, פורטרט עצמי

אדם אחד היה אחראי כמעט לבדו ליצירת אמנות הקריקטורות בארץ ישראל ולחכמה מהדוגמאות המפורסמות ביותר שלה, ליצירת סרט האנימציה הראשון בארץ ישראל וליצירת סדרות הקומיקס המתמשכות בשפה העברית, בשיתוף פעולה עם המשוררת לאה גולדברג. אותו אדם הפך גם לאחד ממעצבי התפאורות הפוריים והמפורסמים ביותר של התיאטרון בישראל. שמו של אותו יוצר רב-גוני שהאמנות הפופולארית והגראפית בישראל חייבת לו כה הרבה הוא אריה נבון.

אריה נבון נולד באוקראינה ב-1909 והחל להתעניין באמנות, ובעיקר בציור וברישום, מגיל צעיר. במשפחתו של נבון היו חמישה ילדים ושלושה מהם הפכו לציירים. שני אחיו, חיים וזאב, היו גם הם ציירים, שניהם בוגרי בית הספר לאמנות בירושלים בצלאל. חיים נבון למד שם עם הצייר והמאייר המפורסם לעתיד נחום גוטמן, שהחשיב אותו לבעל כישרון גדול.

אבל אף אחד משני האחים נבון לא זכה להצלחה אמנותית ואף אחד מהם לא הצליח להתפרנס מאמנות. זאב נאלץ להתפרנס כמורה לציור בעוד שחיים ניסה את מזלו כגרפיקאי בארה"ב, אך ללא הצלחה. רק האח הצעיר, אריה, מצא את עולמו באמנות ובתחומים שונים ומגוונים ביותר.

הקריקטוריסט העברי הראשון

הבריטים חוסמים את הכניסה לארץ

אריה נבון עצמו הגיע לארץ ישראל ב-1919, בגיל 10, על סיפון הספינה הרוסית המפורסמת רוסלאן, שעל סיפונה הגיעו ביחד איתו ובני משפחתו שאר ראשוני העלייה השלישית (על נוסעי ספינה זאת וקורותיהם לאורך השנים עד שנות השישים חיבר הסופר דן צלקה רומן ענק הנחשב ליצירת מופת של הספרות העברית, בשם אלף לבבות).

אריה נבון, בניגוד לאחיו, לא למד אמנות, עפ"י דרישת הוריו שהעדיפו שילמד משהו 'מעשי' ושלחו אותו לבית ספר למסחר בניגוד לרצונו. הוא לא התגלה ככישרון גדול במסחר, אבל לעומת זאת, ותוך כדי הלימודים, נמצא שהוא מצטיין ברישום ומהר מאוד החל לצייר קריקטורות.

שני אחיו של אריה נבון שלחו גם הם את ידיהם מדי פעם בקריקטורות עבור עיתוני ההומור שיצאו מדי פעם בארץ ישראל, לרוב לקראת פורים. אבל רק אריה נבון עצמו הפך לקריקטוריסט המקצועי הפעיל הראשון של הישוב העברי בארץ ישראל. הוא החל לפרסם קריקטורות, גם הוא בעיתוני הומור, וב-1928 בעיתון דואר היום של איתמר בן אבי, אם כי על אלה לא קיבל כל תשלום. בן אבי אף נתן לקריקטורות שאותם פרסם נבון אצלו שם עברי למהדרין, תחדיד, ולקריקטוריסט את ההגדרה העברית מחדד, אבל השמות העבריים לא התקבלו משום מה בידי הציבור ונשארנו עם המילים הלועזיות.

הכוכב של דבר

בסופו של דבר זכה נבון לעבודה בעיתון ההסתדרות דבר, בהזמנתו של העורך ברל כצנלסון, והיה הקריקטוריסט שלו במשך לא פחות משלושים שנה, מ-1933 עד 1964, כאשר בכל יום ויום בשנים אלה פרסם קריקטורה יומית על ענייני השעה, להוציא תקופה ב-1934 שבה שהה בלימודים בפאריס, וגם אז המשיך לשלוח רישומים וקריקטורות לדבר. לקריקטורות שפרסם בעיתון דבר היה סגנון מיוחד שהצטיין במינימליזם: באמצעות מספר מועט של קווים דקים, נקיים ומלאי חיים הוא הצליח לעצב את הדמויות המרכזיות של תקופתו ואת מאפייניהן, השכיל ליצור אווירה, להביע רעיון ולמצות מצב.

רישומיו שיקפו את האקטואליה של החברה הישראלית ואת מעורבותו כאמן בחברה, בפוליטיקה, בתרבות ובתיאטרון הישראלי. הוא היה מפרסם לא רק קריקטורות חברתיות ופוליטיות, אלא גם רישומי קריקטורות של אישים מעולם הפוליטיקה, הספרות ושל שחקני תיאטרון בהצגותיהם.
פשיטת רגל

הקריקטורות שלו זכו להצלחה גדולה והיו החלק הפופולארי ביותר של העיתון ביחד עם שירי הטור השביעי של אלתרמן, אם כי הרגיזו את הצנזורה הבריטית שלא פעם פסלה קריקטורות על ענייני השעה ועל מאבק הישוב בבריטים. למשל הקריקטורה הידועה בשם פשיטת רגל שבה מגף בריטי נראה דורס ספינות מעפילים. פעם הצנזורה אף סגרה את דבר לעשרה ימים בגלל קריקטורה שלו. הקריקטורה הייתה בעקבות אירוע שבו פצעו הבריטים 11 ילדים ובקריקטורה תוארו הילדים פצועים בבית חולים ורופא מתפעל "איזה צלפים נהדרים איך הצליחו לפגוע במטרות כל כך קטנות?" כתוצאה, לעיתים קרובות היה נבון מעביר קריקטורות על נושאים אקטואליים לימי התנ"ך כאילו מדובר בנושאים רחוקים...

הוא הרגיז לא רק את הבריטים. הקריקטורות של נבון, בניגוד לאלה היום, גרמו לאיומים של קוראים רבים ולטלפונים ולמכתבים נזעמים שהם יפסיקו את חתימתם על העיתון. במקרה אחר פרסם נבון קריקטורה שמתחה ביקורת על חוסר הנימוס של נהגי דן למחרת הריצו עשרות נהגי דן מכתבים למערכת שבהם הצהירו על הפסקת חתימתם לעיתון.
הקסטל בידינו

אם כי הקריקטורות של נבון דנו באירועי היום כמה מהן נותרו מוצלחות ומרגשות גם היום. למשל קריקטורה של הרודן הסובייטי סטאלין עומד בבית קברות בין מצבות חבריו, שהוצאו להורג בפקודותיו, ומרים כוסית: "לחיים! יחיו מחוללי המהפכה". או ציור ממלחמת העצמאות של הר הקסטל, שנכבש זה עתה, חובש כובע גרב, כובעם של לוחמי הפלמ"ח, והשיירות עוברות מתחתיו. או הקריקטורה של יתושים העומדים מיואשים לאחר המצאת הדי.די.טי ואחד מהם אומר לשני "ראה מה הכינו לנו בני האדם" והשני מרגיע אותו "ממילא הכינו לעצמם את פצצת האטום"...

בראשית ימי המדינה נבון פרסם את הדמות של גיבור הקומיקס הוותיק שלו מדבר לילדים, אורי-מורי, בקריקטורות בתור הישראלי הקטן הלובש כובע גרב המייצג את המדינה, שזה עתה נולדה, במשימות לאומיות שונות שאותן הוא פותר בדרכים גרנדיוזיות ומצחיקות. דמות שווריאציה שלה הייתה שרוליק של דוש שזכתה לפרסום גדול יותר. ואז באו ימי ראשית המדינה ובעיותיהם, שאת כולם תיאר נבון ברישומיו עד 1964, ומאז ואילך הקדיש את עצמו לחלוטין לתפאורות.

אבי סרטי האנימציה

גדי בן סוסי

ככל הנראה, ב-1934 אייר נבון את סרט האנימציה (או ציור נוע כפי שהגדיר הסרט את עצמו) העברי הראשון שנעשה בארץ ישראל, הרפתקאותיו של גדי בן סוסי. הסרט הופק בידי האמן והרקדן המפורסם ברוך אגדתי (וגם יוצר העדלאידות לפורים בתל אביב) ובידי אחיו, יצחק אגדתי, שהיו מחלוצי הקולנוע בארץ ישראל. אגדתי יצר כבר קטע אנימציה קודם, אולי גם הוא בשיתוף פעולה עם נבון. היה זה סרט פרסומת לחברת הנעליים של כתר יצחק הוז שבו תואר קרב אגרוף בין נעל של יצחק הוז ונעל של חברה מתחרה בזירת אגרוף עם ניצחון ברור לנעל של יצחק הוז שלאחריה מתחיל גל הזמנות כלל עולמי לנעל זאת.

הרפתקאותיו של גדי בן סוסי היה סרט שחור-לבן אילם של כעשר דקות שאת התסריט כתב לו אביגדור המאירי. נבון צייר את ציורי הסרט וברוך אגדתי ואחיו יצחק צילמו אותם. הסרט, שהזכיר את הסרטים המצוירים של שנות העשר והעשרים, תיאר את עלילותיו הסוריאליסטיות של צעיר יהודי ממוצא תימני, המחפש נואשות אחרי פרנסה ואהבה ברחובות תל אביב, שתוארו בכתובות מחורזות שליוו את הסרט. עלילות שמתגלות כולן בסופו המשמח של הסרט כחלום בלהות.
"ישראל סבא" וישראל שנולד בתש"ח

ההפקה הייתה מסוככת ביותר (נבון סיפר שהאורות של הפנסים שהאירו את הציורים בעת הצילומים משכו אליהם זבובים ואלה נעמדו על הציורים. ובהסרטת הניסוי הופיעו זבובים פוטוגניים אלה בסרט בגודל של פילים...). הסרט רץ שבוע אחד בקולנוע עדן בתל אביב ולאחר מכן נשכח. אם כי בשנים האחרונות הוא מוקרן פה ושם בפסטיבלים של אנימציה בסינמטק. "וולט דיסני עשה זאת טוב יותר" הודה נבון. אבל כסרט ראשון מסוגו הוא מרשים למדי והדמיון שמופגן בסרט הוא כזה שיכול להתחרות בזה שהופגן במיטב הסרטים המצוירים הסוריאליסטיים של התקופה בחו"ל. מרשים במיוחד הוא קטע שבו מתארך לפתע צווארו של גדי בן סוסי כצוואר ג'ירף, קטע שמראה על הדמיון הסוריאליסטי שהופגן בסרט.

גדי בן סוסי יכול היה לפתוח עידן בסרטי האנימציה בארץ ישראל, אבל למרבית הצער, סרטי אנימציה נשארו נדירים בקולנוע הישראלי גם עשרות שנים אחרי כן וסרטו של נבון נשאר בגדר יחיד במינו.

בכל אופן, עשרות שנים לאחר מכן, בפאריס ב-1956, עשו התסריטאי איצ'ה ממבוש והצייר יעקב אגם סרט קצר שהיה מבוסס על רישומיו של נבון בשם דרך זמר במדבר. הסרט הוסרט בשתי גרסאות, עברית וצרפתית. הגרסה הצרפתית זכתה לפרס.

אמן הקומיקס

דמויות שונות

אריה נבון הפך גם למאייר ידוע מאוד של ספרי ילדים. ב-1932 אייר את הספר הראשון שלו חכמת הבהמות של אביגדור המאירי. במהלך שנות עבודתו אייר נבון יותר מ-50 ספרים בהם עלילות מיקי מהו של המשורר אברהם שלונסקי. בשנים אלה אייר גם את ספריהם של לאה גולדברג ונתן אלתרמן שהיו ידידים טובים שלו.

'מן הצד' היה נבון גם מצייר סיפורי קומיקס עבור העמוד האחרון של המגזין דבר לילדים, החל מ-1936 ועד 1954. סיפורים שאת רובם כתבה עבורו המשוררת לאה גולדברג שהייתה ידידתו הטובה. לטענתו של נבון, בשנים מאוחרות לאה גולדברג הייתה מאוהבת בו אהבה חד-סטרית "אהבה אומללה" כהגדרתו.
אורי-מורי בולע לויתן

לאה גולדברג הייתה למעשה כותבת הקומיקס הראשונה בשפה העברית ובשפות אחרות וככל הנראה הסופרת הידועה הראשונה בכל שפה שהיא שעסקה בתחום זה. היא, בניגוד לסופרים רבים אחרים, מעולם לא ראתה בכתיבת סיפורי קומיקס כדבר שמתחת לכבודה. רק סופרים ידועים מעטים כתבו אחריה גם הם ספרי קומיקס. אנשים כמו פנחס שדה, פוצ'ו ואתגר קרת. לאמיתו של דבר, 'שירי ההבאי' שחיברה גולדברג עבור ציוריו של נבון, מספרם הוא כפול ממספר שיריה הרציניים יותר לילדים והם מגיעים עד יותר מ-450 פרקי שיר.

את היצירות האלה שחיברה עם נבון אפשר לחלק לשני סוגים: מהם שהיו תלויים בציור ובאו בעקבותיו, בסדרות הקומיקס כמו אורי-מורי ואורי כדורי שנוצרו בידי נבון ולא גולדברג.

הקומיקסים של נבון היו למעשה ציורים מסופרים שלהם כתבה לאה גולדברג שירים לאחר שהביא לה אותם נבון שיצר את הסיפור והרעיון והיא הייתה מחברת להם במהירות הבזק שירים שתיארו את העלילה. לדברי נבון החרוזים התחרזו אצלה כמו מאליהם. והחרוזים שלה השתלבו היטב בציורים של נבון שאותם ליוו כיצירה שלמה אחת. לעיתים קרובות ניכרת התלות של השיר בציור ויש אף שאיננו מבינים במלואו את השיר אלמלא הציור והיצירה היא כולה אחדות של שיר וציור. מצד שני קשה להבין ציורים רבים ללא השירים המתלווים אליהם. האחד הכרחי לשני.

אחרים, שהציור רק ליווה את הטקסט ואין לקרוא להם קומיקס, כמו מר גוזמאי הבדאי, הביבר העליז, והמסע הגדול הם בבירור בעיקר פרי היצירה של גולדברג שהאיור של נבון רק מתלווה להם ולא משמש כמקור.
ספרי אורי-מורי

לעיתים קרובות הסיפורים של נבון וגולדברג מתארים עולם הפוך שבו משתנים כל הסדרים המוכרים לקורא ושבו נודדים הגיבורים אורי-מורי, גדי גד, הכלב גורי ואחרים. הסיפורים המצוירים של גולדברג ונבון זכו להצלחה עצומה בקרב הילדים. אמנם מבקרים התלוננו על "מעשי ההרפתקאות המוזרים והמשונים והדמיון הבלתי מרוסן שאינו בוחל בשום דבר" אבל הקוראים הילדים התעלמו מביקורת זאת ורובם ככולם נהגו להתחיל בקריאת העיתון דווקא בעמוד האחרון.

הסיפורים התחלקו גם לשני סוגים נוספים, כאלה שבהם כל חלק עומד בפני עצמו ואין לו קשר לסיפורים האחרים בסדרה, להוציא הדמות הראשית, וכאלה שבהם יש מעין סיפור בהמשכים שמתאר באופן סיבתי פחות או יותר את הרפתקאותיו המתמשכות של הגיבור, לרוב אורי-מורי, עד לסיום הטוב או האבסורדי. מעניין שדווקא בשתי השנים הראשונות לשיתוף הפעולה בין נבון וגולדברג השניים נהגו ליצור יותר סיפורים בהמשכים בניגוד לתקופה שלאחר מכן, ומאז הסיפורים הפכו למורכבים פחות אבל מהודקים יותר. ברבים מהם היו נושאים אקטואליים שהיו קשורים לחיי הישוב וגם למלחמת העולם השנייה שהתחוללה ברקע בזמן חיבור רבים מהסיפורים.

אורי-מורי וידידיו

אורי-מורי כסמל למספר תושבי הארץ

סיפורים אלה כללו סדרות ידועות בעלי אופי הומוריסטי פנטסטי ובראשן הראשונה שבהן, סדרת אורי-מורי. אחת מסדרות הקומיקס הראשונות שהופיעו בארץ ישראל (רק עלילות מיקי מהו ואליהו של עמנואל יפה קדמה לה בארץ ישראל) החל משנת 1935, ואחת המאריכות ימים יותר מכולם.

אורי-מורי היה ילד ארץ ישראלי שובב (אם כי בפרק הראשון נרמז שהגיע לארץ ישראל מהגולה כמו אריה נבון בילדותו, אך מרגע שהגיע הפך ל'צבר' לכל דבר). נראה שהיה זה אורי-מורי שהפך את הילד הארץ הישראלי למזוהה עם צמח הצבר עוד מסיפורו הראשון, שבו קופץ אורי-מורי הצבר אל תוך סל צברים שנישא על ראש ערביה ואוכל את הצמחים וניצל מערבים המבקשים לקלף את הצבר בסכין ובתעלול אחר הוא מהתל בתייר ששותל אותו כצבר אמיתי באדמת עציץ לצידם של קקטוסים.

הרפתקאות נוספות של אורי-מורי כללו גם התנחלות מתחת למים. בכרך ה' מ-1938 הוצג אורי-מורי כימאי לא יוצלח אך ערמומי העובר ושט במלא הרפתקאות בספינה ועובר התמודדות עם רב החובל הרגזן של הספינה.

בכרך ג' של דבר לילדים הופיעו הרפתקאותיו של מורי–אורי, אחיו הקטן והשובב אפילו עוד יותר של אורי-מורי. כשכל הרפתקה תיארה תעלול אכזרי כלשהו שביצע השובב ואת עונשו של הילד בסגנון סיפורי מקס ומוריץ של היינריך בוש. סדרה זאת לא החזיקה מעמד זמן רב, אולי נמצאה כלא חינוכית יתר על המידה. אולם במורי–אורי ניתן לראות הקדמה לסיפורי תעלולנים מאוחרים יותר כמו קופיקו ודני דין הילד הרואה ואינו נראה.

הרפתקאות נוספות של אורי-מורי הופיעו הן בצורת רצועות קומיקס והן כציורים בודדים שהופיעו בשנים 1935, 1936, 1938. הוא חזר בכרך י', ב-1940, שבו הופיעו הרפתקאות של אורי-מורי, והפעם בשיתוף פעולה עם דמות ידועה אחרת של נבון וגולדברג, החמור החכם, בהן ניסה את כוחו כרועה, כחקלאי וכדייג.

אורי-מורי חזר שוב לדפי דבר לילדים בכרכים יח, יט, כ, כא (ציורים בודדים על אורי-מורי), בשנים 1951-1948 הופיעו בכרכי דבר לילדים ציורים וסיפורים של נבון, והפעם ללא חרוזים מלווים. על עלילות אורי-מורי שבהם הוא הוצג כסמל הישראלי הצעיר שפותר בעיות שונות שמעיקות על המדינה הצעירה בצורה משעשעת וחריפה. למשל פותר את בעיות המחסור בדיור ובעיות לימוד העברית לעולים הרבים שהגיעו לארץ, פותר את בעיית המחסור בספינות (הוא מגדיל אוניות צעצוע לגודל מלא), מסדר את האוורור ברחובות תל אביב, נלחם בשוק השחור (הוא צובע אותו בלבן), מייבש את החולה ועוד הרבה. בשנים אלה היו עלילותיו של אורי-מורי מיוחסות רק לנבון אולם בשלב מסוים חזרו אליהם החרוזים ואין זה ברור אם גם לאה גולדברג חזרה לדמות שעזרה ביצירתה או שמה גם החרוזים היו פרי יצירתו של אריה נבון הרב-תחומי.

אורי-מורי הופיע בפעם האחרונה ב-1967, בציור בודד שבו הוא טס לחלל וברטרוספקטיבה לזכר 30 שנה מאז שנוצר לראשונה בכרך 37, חוברת 31. העמוד הביא את הסיפור הראשון על אורי-מורי שבו הוא רכוב על גמל, עולה על עץ תמרים ומושאר שם בידי הגמל. אורי-מורי סיפר שם על עצמו בגוף ראשון:

עולם הפוך

הנה כך רכוב על גמל, כמצויר למעלה, הגעתי לארץ ולדפי דבר לילדים ביום י"ג בחשוון תרצ"ז. הוספתי לשוטט על דפי העיתון במשך שנים רבות. רבים מהוריכם, שהיו קוראי דבר לילדים בילדותם, זוכרים בוודאי את הרפתקאותי הרבות. חבלי הסתגלותי לגמל, לתמר ולשיח הצבר, עמלי והמצאותי בבניין הארץ, הנמל, הקיבוץ ועוד ועוד ובמיוחד מעשי הקונדס שלי ושל חברי אורי כדורי, הכלב גורי, החמור החכם, אפרוח בילבול מוח, רם קיסם, דן העצלן, אלעזר המפוזר, סעדיה מרבדיה, דן הצנחן, הסיפורים עולם הפוך ועוד ועוד. (כל אלה הם כמובן גיבורי סדרות הקומיקס האחרות של נבון ולאה גולדברג. א. א.).

לפני שנים אחדות יצאתי לחופשה ואינני מופיע עוד על דפי דבר לילדים אולם רצוני עז לחזור אליכם באחד הימים, אם בצורת קבצים שאליהם יאספו כל מאורעותי והרפתקאותי ואם בסדרות חדשות מעל דפי העיתון. אני מקווה כי יום אחד יתפנה אבי מולידי אריה נבון מטרדותיו ומעבודותיו הרבות וישוב ויפגיש אותי איתכם להנאתי ולהנאתכם. כמקדמה, כאות רצון, שלח לגיליון הזה פרק מסדרה חדשה אורי-מורי יוצא למסע לירח בו תראוני, הקטן באלופי ישראל, שהחל את דרכו בחיים על דבשת גמל, עולה ומגיע עד מרומי החלל, אמן יהי רצון.

אורי-מורי טס לירח

בתמונה נראה אורי-מורי חבוש כובע טמבל, מעופף, אוחז בלון בדרך לירח כשהוא מניף את אצבעו בייאוש לחללית עוברת שעליה כתוב טיל לירח, בבקשה "אפשר לקבל טראמפ?" נבון הקדים כאן כנראה את רעיון מדריך הטרמפיסט לגלקסיה של דוגלאס אדמס בכמה שנים טובות. אבל למרבית הצער אותו סיפור אורי-מורי יוצא למסע לירח, שתמונה זאת הייתה אמורה להיות חלק ממנו, לא פורסם מעולם, מי יודע, אולי הוא שמור אי שם בעיזבונו.

נראה שאורי-מורי היא הסדרה הזכורה ומאריכת הימים מכל אלה שנוצרו במשך השנים. המחברים יצרו גם את דמות אחיו הקטן של אורי-מורי, הלא הוא מורי-אורי השובב, שבכל פרק מבצע מעשה תעלול אכזרי רק על מנת לבוא על עונשו בחיקוי ברור לסיפורי מקס ומוריץ המפורסמים של היינריך בוש. הוא הופיע רק במספר מצומצם מאוד של פרקים. אולי משום שנחשב ליותר מדי לא חינוכי.

סדרות קומיקס נוספות של נבון וגולדברג היו:

  1. הרפתקאותיו של גורי. מ-1936 על עלילות כלב שובב שברדיפה אחרי זוג מכנסיים מסתבך עם המשטרה ומוצא את עצמו על גב ענן בשמיים, אחראי לפעולות הגשם על האדמה וממטיר מים לטובת הישוב העברי, אגב מלחמה עיקשת בנשרים הרעים.
  2. אורי כדורי. 1936, יצא כספר ב-1984.
  3. גדי גד בעולם הפוך. 1938, על ילד שמגיע לעולם שבו הכל הפוך מעולמנו.
  4. רם קיסם. כרך 6, 1939. על עלילות ילד צנום שמבצע פעולות שונות לטובת הישוב העברי, כמו קניית מעילים רק מתוצרת עברית!
  5. הרזה והשמן. כרך 7, 1940.
  6. אלעזר המפוזר. כרכים 7-8, 1940-1941.
  7. החמור החכם. 1941, יצא בספר החמור החכם ועוד חיות, 1986.
  8. אורי החלוץ בונה קיבוץ. כרך 11, 1941.
  9. דן הטייס. כרך 11, 1941.
  10. קטינה החייל. כרך 12, 1941.
  11. אפרוח בילבול מוח. כרך 13, 1942. יצא כספר ב-1997 בהוצאת ספריית הפועלים.
  12. ברווזים. 1942.
  13. דן העצלן. 1943-1944. חרוזים נכתבו באופן יוצא דופן בידי "שמשון", צייר נבון. הסיפורים היו על ילד עצל במיוחד וכנראה שהסדרה נמצאה לא חינוכית ביותר, שכן בשלב מסוים היא השתנתה לדן שהיה עצלן ותיארה את מעשי חריצותו של זה.
  14. בביבר העליז. 1944-1945. יצא כספר ב-1947 וב-1976. סיפורים של גולדברג עם ציור.
  15. מר גוזמאי הבדאי. 1945, כרך 16. סיפורים עם ציור.
  16. המסע הגדול. סיפורים עם ציור.
  17. סעדיה מרבדיה. כרך 22, 1952. מאת נבון ואיתאי (אוריאל אופק?).
בריטים ומעפילים

נבון צייר קריקטורות בודדות בלבד, בכרך 23 של דבר לילדים, ללא דמות מאחדת כפי שהיה עד אז. הוא חזר לקומיקס עם הסדרה ההרפתקנית רן הצנחן, דבר לילדים, כרך כד, תשי"ד, 1954. על עלילות צנחן והקופיף שלו בג'ונגל, שם הם נתקלים בפראים שתחילה מנסים לאכול אותו ולבסוף סוגדים לו כמו לאל.

לאחר מכן נפסקה השתתפותו הסדירה של נבון בדבר לילדים. הוא חזר לשדה הקומיקס עוד פעם אחת אחרונה עם סיפור מלחמתי שהיום יראה 'לא פוליטיקלי קורקט' בצורה קיצונית , עוזי נלחם במדבר בכרך כז, 1957, צייר נבון, חרז איתאי (אוריאל אופק?). על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים מטומטמים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת. ובכך הסתיימה פעילותו של אריה נבון בתחום הקומיקס.

לאחר מותה של לאה גולדברג בחר אריה נבון מעיזבונה את שיריה ורישומיה הטובים ביותר והוציא אותם כספר בשם שארית החיים.

צייר התפאורות

הוא היה גם צייר תפאורות להצגות, מהפוריים ביותר ואולי הפורה ביותר שידעה ישראל. הוא החל ב-1948, בזמן מלחמת העצמאות, כתפאורן של ההצגה בתיאטרון הקאמרי הוא הלך בשדות, על פי ספרו של משה שמיר, ובהמלצתו של הסופר משה שמיר עצמו שאהב את יצירתו וגם בהשפעת הסדרה באוהלי פלמ"ח שצייר ב-1948 ותיארה את אנשי הפלמ"ח כפי שהם. הצגה זאת הפכה לאחת המפורסמות ביותר בתולדות התיאטרון הישראלי מאחר שהייתה ההצגה הראשונה שהציגה לפני הצופים את המציאות שבה חיו הם עצמם, המציאות של הלוחמים, אנשי הקיבוץ והשחקנים דיברו בה לראשונה בעברית פשוטה מדוברת ולא מליצית דקלומית כפי שהיה מקובל עד אז בתיאטרון. המחזה הזה שינה את פני התיאטרון העברי, אך יותר מכל זכו לשבחים התפאורות המינימליסטיות של אריה נבון. הללו אף לא נבנו כלל, כי אם צוירו בכמה קווים, כפי שעשה בקריקטורות שלו: הר, שדה, חורשה ופה ושם הוסיף נבון גג, אוהל, או מדורה שסביבה רקדו הפלמ"חניקים.
תפאורה ותלבושות לשלמה
המלך ושלמי הסנדלר

נבון הכין בעקבותיה תפאורות ללא פחות מ-150 הצגות ובין הבולטות ביותר ביניהן ניתן למנות את מלכת שבא ושלמה המלך ושלמי הסנדלר של סמי גרונימן (הוצגה ב-1964), את פונדק הרוחות של נתן אלתרמן, עוץ לי גוץ לי מחזה הילדים הקלאסי של אברהם שלונסקי, את המחזמר המפורסם קזבלן של יגאל מוסינזון, את כתר בראש של יעקב שבתאי, פיטר פן של ג'יימס בארי ועוד רבות אחרות. רבות מהתפאורות שלו היו יצירות מקסימות ממש, מהן מורכבות, מהן פשוטות ואחדות מהן עוצרות נשימה ממש. לא פעם נשמעו מחיאות כפיים עם פתיחת המסך לכבוד התפאורה ולפעמים היו רבות יותר ממחיאות הכפיים שהושמעו עם ירידת המסך עבור ההצגה כולה.

הוא החל להתמקד בתיאטרון וקיבל משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי (אם כי מדי פעם עשה עבודות גם לתיאטראות אחרים, בהסכמת הקאמרי, כמו חנה סנש של אהרון מגד והאוצר של שלום עליכם בתיאטרון הבימה, הלילה איש מחזהו התנ"כי של משה שמיר על פי מגילת רות בתיאטרון חיפה והמחזמר קזבלן בתיאטרון של גיורא גודיק) וכתוצאה נטש, למרבית הצער, את עבודתו כקריקטוריסט בדבר.

ב-1993 נערכה במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן תערוכה של עבודות נבחרות של נבון לתיאטרון ופורסם קטלוג התערוכה בשם עבודות תיאטרון שכלל כמה דוגמאות מיצירותיו המגוונות של נבון בתחום זה.

בחזרה לאורי-מורי

רק בשנות השמונים התפנה אריה נבון סוף סוף על מנת למלא את בקשתו של אורי-מורי בשנות השישים ולכנס את מאורעותיו והרפתקאותיו בצורת קבצים. אז החלו לצאת בהוצאת ספריית הפועלים סדרת ספרי אורי-מורי שאמורים היו לכנס בתוכם את מיטב הקומיקסים של נבון וגולדברג עבור דור שלא ידע אותם ואת ההומור העדין אך הפנטסטי שלהם הן בכתיבה והן בציור. את מלאכת הסלקציה ולעיתים הציור מחדש ביצע אריה נבון עצמו.

בהקדמה לספר הראשון אורי כדורי נאמר:


שלום ילדים

שמי אורי וקוראים לי כדורי. אולי אינכם מכירים אותי אבל רבים רבים מהוריכם בוודאי זוכרים אותי היטב מאותם הימים שהיו ילדים בגילכם. הם היו פוגשים אותי מדי שבוע בדף האחורי של דבר לילדים והיו עוקבים אחרי ההרפתקאות שלי ושל חברי אורי-מורי, החמור החכם, אפרוח בילבול מוח ואחרים.

כל השנים שהיינו חבויים בכרכים הישנים והמאובקים של דבר לילדים חשבנו עליכם והתגעגענו והנה החלטנו לבסוף לצאת בסדרת ספרים שתקרא ספרי אורי-מורי.

וכך אני מקווה שתכירו את כולנו ושנהיה ידידים טובים.

שלכם באהבה

אורי כדורי

שלושה ספרים יצאו בסדרה זאת. אלה היו:

  1. אורי כדורי, 1983.

  2. החמור החכם ועוד חיות, 1986.

  3. האפרוח בילבול מוח, 1997 (שיצא לאור כבר לאחר פטירתו של נבון, שעוד הספיק להכינו לדפוס).

כאמור, הספרים עברו סלקציה קפדנית של נבון. הוא הכניס בספרים רק את הקטעים הטובים ביותר מדבר לילדים, אלה שהיו בעלי הומור אוניברסאלי, שהיו טובים לא רק לזמנם. כתוצאה, הדי מלחמת העולם השנייה, שהיו כה בולטים בסיפורים המקוריים, שוב אינם קיימים בגרסה החדשה.

חלק מהחרוזים, שהיו במקורם סיפורי אורי-מורי, הפכו בגרסה החדשה לסיפורי אורי כדורי דווקא וכך נכתבו וצוירו מחדש. אלו היו למעשה יצירות הקומיקס החדשות האחרונות של אריה נבון.
אריה נבון, פרקי חיים

אך למרבית הצער הסדרה לא כללה, למרות ההבטחות, את הרפתקאותיו של אורי-מורי הימאי עצמו וגם לא את גדי גד בעולם ההפוך ואת הרפתקאותיו של גורי, הטובים שבסיפורים, וגם לא את הסיפורים החדשים שהובטחו על אורי-מורי ומסעו לירח. נבון נפטר ב-1996 ופטירתו מנעה ככל נראה את המשך פרסומם של ספרים נוספים בסדרה.

זמן קצר מאוד לפני מותו ב-1996 הספיק נבון לפרסם את ספרו האוטוביוגראפי בקו ובכתב: פרקי חיים ורישומים, שבו שילב רישומים שונים עם פרקי זיכרונות ואנקדוטות שונות מחייו ועל האישים השונים שהכיר מלאה גולדברג, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי ועד נחום גוטמן ומשה שמיר. הוא זכה, לאחר פרסים רבים אחרים בציור ובתיאטרון, בפרס ישראל לשנת 1996. בעיזבונו השאיר כ-4000 רישומים.

אורי-מורי, הגיבור הארץ ישראלי האמיתי הראשון, עדיין מחכה לספר שיקבץ את הרפתקאותיו. אבל יוצרו אריה נבון ייזכר כאיש שתרם תרומה מכרעת להתפתחות תחומים שונים של האמנות הגראפית הישראלית.



קישורים

תולדות הקומיקס העברי

מיקי מאוז תוצרת ארץ ישראל

אריה נבון מאייר את לאה גולדברג

לאה גולדברג בקומיקס

איורים של אריה נבון למה עושות האיילות, מאת לאה גולדברג

לאה גולדברג

בקו ובכתב

אורי כדורי

האפרוח בילבול מוח

החמור החכם