מיקי-מאוז תוצרת ארץ ישראל:
על הקומיקס הארץ-ישראלי הראשון

אלי אשד


(הופיע בגרסה שונה במגזין בועה מספר 2).
מיקי מהו מאת עמנואל יפה

סיפורי קומיקס בשפה העברית הם ותיקים הרבה יותר משנהוג לחשוב. אם נתעלם מציורי הפרסקו בבית הכנסת היהודי דורה אורופוס, מהמאות הראשונות לספירה שמתארים בצורה סיפורית מתמשכת אירועים מסיפורי התנ"ך ומכתבי יד מאוירים מימי הביניים שיש שרואים בהם סיפורי קומיקס קדומים, הדוגמאות הראשונות של סיפורי קומיקס בשפה העברית הופיעו עוד בראשית המאה העשרים בעיתון הילדים העברי החשוב ביותר של התקופה, עולם קטן, שהופיע בוורשה. ברובם היו אלה סיפורי בדיחה קצרצרים וכנראה מתורגמים ממקורות זרים של ציירים ידועים כמו הינריך בוש, יוצר מקס ומוריץ, אם כי לפחות אחד מהם, גמול הרשע, היה אולי מקורי.

הקומיקסים המקוריים הראשונים בעברית הופיעו (שלא במפתיע) לא בישראל אלא בארה"ב, מולדת הקומיקס, בעיתוני ילדים בשפה העברית כמו עדן ונוער בשנות העשרים והשלושים ועסקו בהרפתקאותיהן של דמויות ידועות מהפולקלור היהודי כמו הרשלה וחכמי חלם.
מיקי מאוז בגלגולים א"י שונים

בארץ ישראל הופיעו סיפורי הקומיקס הראשונים בשנת 1935 בכתב העת לילדים עיתוננו לקטנים בעריכת המורה, הסופר והמילונאי לעתיד אברהם אבן שושן (ממילון אבן שושן). בעיתוננו לקטנים, שכפי ששמו מעיד, נועד לילדים קטנים. הוא היה 'אח קטן' למגזין עיתוננו שנועד לילדים גדולים (דהיינו, מה שאנו מכנים היום 'נוער'). שם פורסמו בין שאר סיפורי הרפתקאות כמו בין חייתו אדם של רידר הגארד וגם התרגומים הראשונים לעברית של סיפורי טרזן ואף כמה מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים שהופיעו בעברית כמו פלוסידאר על עולם פריהיסטורי במעמקי האדמה מפרי עטו של יוצר טרזן אדגר רייס בוראוז, זאת לצד סיפורי מדע בדיוני אחרים כמו גונבי הגולפשטרום מאת טודוז, רובינזונים מתחת למים מאת קפיטן דנריט ומסביב לעולם בעשרים וארבע שעות מאת רנארד. את כולם תרגם עורך המגזין אברהם אבן שושן (שהוא גם ממציא המונח לתיאור הז'אנר, 'מדע דמיוני'). עם זאת, עיתוננו לא פרסם קומיקס שכנראה נראה כלא ראוי לילדים גדולים. בעתוננו לקטנים, האח הקטן וה'סורר', לעומת זאת הופיעו כבר בגליונות הראשונים סיפורי בדיחה קצרים כמו מעשה בשלוש גברות ורבי צב, רבי תיש משחק בכדור רגל, ככה יעשה ללקקן וכו'. סיפורי קומיקס קצרים ואנונימיים על עלילות מבדחות של בעלי חיים, ייתכן שהם היו מקוריים שכן העיתון פרסם סיפורים כאלה ללא מילים וקרא לקוראיו לפרסם סיפורים משלהם שיסבירו את המתרחש בציורים.
מיקי מהו ואליהו

בעתוננו לקטנים הופיעה סדרת הקומיקס הראשונה שתורגמה לעברית מאורעות דובון, תרגום של סידרת קומיקס בריטית ידועה על הדוב רופרט שממשיכה לרוץ בעיתוני בריטניה עד עצם היום הזה, וכך למרבית ההפתעה היא עושה גם בישראל. שנים רבות לאחר הופעתו המקורית בעברית בעיתוננו לקטנים חזרה דמותו של דובון בכתב עת מיוחד שהוקדש לעלילותיו בשם דובון מבית ההוצאה של אצבעוני ושם פורסמו סיפורי קומיקס ישראליים מקוריים על עלילות הדוב וידידיו. מגזין דובון ממשיך להתפרסם מזה עשרות שנים גם בעת כתיבת מילים אלה. בהתחשב באריכות ימים זאת ניתן לומר שהדמות של רופרט דובון היא דמות הקומיקס הזרה מאריכת הימים ביותר בעברית, הרבה מעל ומעבר למתחרים במשקל נוצה כמו סופרמן, ספיידרמן והאקסמן שנהנו מאורך חיים קצר ביחס.

לצד סיפורי הרפתקאות אלה פרסם עיתוננו לקטנים ב-1935 את סדרת הקומיקס הארץ-ישראלית המקורית הראשונה שנקראה מיקי-מהו ואליהו ונכתבה ואוירה בידי המורה עמנואל יפה.

מיקי-מהו הארץ-ישראלי

אריה נבון, מיקי מהו בדבר לילדים

כפי שניתן לראות מהשם, הסדרה קיבלה השראה מהסרטים המצוירים של וולט דיסני על מיקי-מאוז שהיו פופולאריים מאוד בארץ באותה תקופה. נראה שסרטי וולט דיסני על עלילות מיקי-מאוז הגיעו לארץ ישראל המנדטורית עוד ב-1931 (ובארץ ישראל כבר עסקו עוד ב-1934 ביצירת תגובה עברית נאותה, הסרט העברי המונפש הראשון גדי בן סוס 'פרי' יצירתו של המאייר אריה נבון). המשורר אברהם שלונסקי נתן אז למילה אנימציה את המילה העברית 'הנשמה'. שלונסקי, שחיבב מאוד סרטי 'הנשמה' כמו גם את מיקי-מאוז, יצר החל מ-1933 סדרת סיפורים מחורזים לילדים כתובים בשפה שכל כולה משחקי לשון וירטואוזיים ממש על עלילות דמות 'קרקסית' ליצנית בשם מיקי-מהו או קונציון. בגרסה המקורית שהופיעה במוסף לילדים של העיתון דבר (עוד לפני שמוסף זה הפך לשבועון נפרד, דבר לילדים). מיקי-מהו הנ"ל הופיע בציוריו של נחום גוטמן כדמות עכברית מובהקת למהדרין שהזכירה מאוד את מיקי-מאוז הקולנועי. בגרסת הספר המלאה עלילות מיקי-מהו מ-1946, שאותה צייר המאייר ואמן הקומיקס אריה נבון, מיקי צויר כדמות אנושית של קונדס מתולתל, והמאייר סילק מהציורים כל רמז לעכברים, אולי על מנת לא להרגיז את אולפני וולט דיסני. ספרו של שלונסקי הפך בכל מקרה ליצירה קלאסית לילדים, כמעט כמו מחזהו עוץ לי גוץ לי שמועלה באופן קבוע בידי תיאטרון הקאמרי, אבל ילדים מודרניים ימצאו אותו קשה מאוד לקריאה ולהבנה.


מיקי–מהו באפריקה

מיקי-מהו הידוע
המפורסם בכל מקום
המציג גם בקולנוע
וקוראים לו קונציון,

שעליו כתב כבר שלונסקי
בדבר לילדים
ואת זאת קראו אף אלה
הבורחים מכל הספרים,

מיקי-מהו בא פעם
לבקר בחפצי בה
לקשקש דברים של טעם,
לעזור קצת בשמירה.

ורק תנאי אחד התנה
ומזה הוא לא יזוז:
אין לו חשק לעבודה
הוא לא טרקטור ולא סוס.

(הפתיחה למאורעותיו ופגעיו של מיקי–מהו מאת "ל. דניאלי", דבר לילדים, כרך א', 6.8.1936).
מעשה בקונציון

מאורעותיו ופגעיו של מיקי מהו

מיקי-מהו הופיע שוב בשני סיפורים מקוריים (שלא היו קומיקס) בשבועון דבר לילדים, כרך א', באוגוסט 1936 ושוב בכרך ב', באוקטובר 1936, שבהם תוארו הרפתקאותיו המדהימות באפריקה כפי שסופרו לקיבוצניק בזמן שמירה לילית בקיבוץ (הימים הנם ימי המרד הערבי שהדיו נשמעים היטב בסיפורים) בידי מיקי עצמו. הם היו אמורים ככל הנראה להיות הפתיח לסדרה בשם מאורעותיו ופגעיו של מיקי-מהו ובהם תוארו הרפתקאותיו של העכבר ההרפתקן בקרב חיות הטרף, האריות והתנינים ובקרב שבטי שחורים, אוכלי אדם של היבשת.

המחבר של הסיפורים היה אחד, "ל. דניאלי", והוא הקדיש את הסיפור הראשון לילדי חפציבה ובית אלפא. בסיום החלק השני דניאלי הבטיח לתת לקוראים סיפורים נוספים על הרפתקאות מיקי-מהו, אך אלה לא הופיעו מעולם, וגם דניאלי עצמו לא הופיע יותר על דפי דבר לילדים או בכל מקום אחר שמוכר לי.
מיקי מאוז באפריה מאויר ע"י גוטמן

הסיפורים אוירו בידי נחום גוטמן שזה לא מכבר פרסם בדבר לילדים את הסיפור בהמשכים המפורסם הרפתקאות לובונגולו מלך זולו גם כן על אפריקה, ששם סייר זה מקרוב ותיאר הרפתקאות דומות למדי, אם גם מוגזמות פחות. אולי היה אותו "ל. דניאלי" אלמוני ומסתורי שם בדוי של נחום גוטמן עצמו?

כך או כך, הסיפור על מיקי-מהו והרפתקאותיו באפריקה נקטע כתוצאה מהצורך של השומר בסיפור, שהאזין לסיפורו המדהים של מיקי–מהו על הרפתקאותיו באפריקה, להילחם בפורעים ערבים שתקפו את קיבוצו. מיקי-מהו לא חזר יותר לדפי דבר לילדים.

הקומיקס העברי הראשון

ובמקביל, ב-1935, הופיעה גרסה נוספת של מיקי-מהו בעברית בעיתון ילדים אחר. הסיפורים הקצרצרים שהופיעו בחוברות עיתוננו לקטנים תיארו את הרפתקאותיהם ותעלוליהם של ילד וידידו "העכבר" שבבירור היה אמור להזכיר לילדים את הדמות של דיסני, אם כי נראה יותר מכל דבר אחר כמו חתול.

אם היה קומיקס זה יוצא כיום ייתכן שהייתה חברת וולט דיסני מוציאה נגדו תביעה על הפרת זכויות יוצרים (כפי שקרה בשנות ה-80 לקומיקסאי דודו גבע שהואשם בידי חברת וולט דיסני שדמות הקומיקס שלו על הברווז היא למעשה העתקה של דמותו של דונאלד דאק).
איך הכירו זה את זה

אך המחבר והצייר עמנואל יפה, שכנראה היה אדם זהיר, הקפיד שלא לצייר את גיבורו מיקי-מהו בדמות העכבר מסרטי וולט דיסני, במקום זה הוא צייר אותו כהעתק מדויק לחלוטין של המתחרה הגדול בסרטים המצויירים של התקופה למיקי מאוס, החתול פליקס.

היו גם טענות שעלילות הקומיקס של יפה הם גם חיקוי ברור של יצירותיו של אברהם שלונסקי על עלילות מיקי-מהו שיצאו שנתיים קודם לכן בדבר לילדים. החיקוי היה כאן אם כך כפול ואף משולש. בכל אופן, יפה היה מסוגל לפרסם את הקומיקס שלו ואחר כך להוציאו בספר רב תפוצה שיצא במהדורות רבות בלי שיישמע כל צפצוף של התנגדות.

הסיפור הראשון בסדרה תיאר "איך הכירו זה את זה?" ככותרת הפרק הראשון של עלילותיהם שנפתחו בחרוזים:


אליהו זה נער
יום אחד טעה ביער
את דרכו שם לא מצא
מן היער לא יצא.
התדעו מי מצאהו,
עת עייף מאוד היה הוא?
האדון מר מיקי-מהו
הוא גילה את אליהו.

מיקי מהו מאת יפה ומאת נבון

ומכאן ואילך השניים היו בלתי נפרדים וסיפורי הסדרה תיארו בחרוז ובציור את תעלוליהם, כציורים מוקטנים בשבועון בגודל בולי דואר.

כמה מהסיפורים עסקו בחגי ישראל, בחוברות מיוחדות שיצאו לכבוד חנוכה, פסח, שבועות וכו'. ובסיפורים הפכו החתול/עכבר והנער למכבים גיבורים היוצאים להילחם בפרה אנטיוכוס, יצאו לשתול שתילים בט"ו בשבט, לעיני אותה הפרה. התחפשו בפורים, זללו מצות בפסח או הביאו ביכורים לקק"ל בשבועות. בפרקים אחרים הם שיחקו בכדורגל, יצאו למחנה צופים או ארגנו 'קונצרט' של צופרי אופנועים, רחמנא ליצלן. באחד הסיפורים הופיעו יצורים מבעיתים ממש לגבי התקופה שעליהם חלמו הגיבורים.

עלילות מיקי-מהו ואליהו זכו להצלחה רבה אצל הקוראים. הם נכתבו ואוירו בידי יפה ברוך הכשרונות, בעברית מובנת, במקצב מדויק ובחרוזים פשוטים שילדים יכולים היו ללמדם בעל פה תוך שניות, זאת בניגוד מוחלט לעברית המצועצעת ולמשחקי הלשון של שלונסקי שהם לא תמיד קלים להבנה אצל הילדים, עם כל היותם מקסימים עבור מבוגרים.

הדמויות של מיקי-מהו ואליהו היו כה פופולאריות שהן זכו להתפשט לתחומי הפרסומת שנים רבות לפני זבנג של אורי פינק, שהראה ביתר שאת את כוחן של דמויות קומיקס בתחומי הפרסומת. מיקי-מהו הופיע במודעת פרסומת מ-1936 של חברת שמן, באח המבוגר עיתוננו, שנקראה סודו של מיקי-מהו. במודעה נראה מיקי-מהו רץ כשעל כתפו מברשת שיניים ענקית והטקסט נקרא כך:


. . . . מתפלאים הם כולם

על שיני הלבנות
אך אין זה כלל פלא
הסוד הוא קטן
כל בוקר וערב ניקיתי אותן
במשחת שיניים
שמן!

(סודו של מיקי-מהו, עיתוננו).

מסכות

מאוחר יותר, ב-1939, הסדרה פורסמה כספר בחיפה ובו בכל עמוד 4 ציורים גדולים בשחור לבן, רבים מהסיפורים היו חדשים ובדרך כלל יפה גם צייר מחדש את הסיפורים שהופיעו במקור בעיתוננו לקטנים, אם כי בדרך כלל השאיר את הטקסטים המקוריים. אך לעומת זאת היה סיפור אחד שהופיע במגזין ומשום מה לא בספר ששמו בשיטפון שבו הצמד מתמודד עם שיטפון נורא.

יפה לא היסס להכניס לסיפורים החדשים דמויות מבהילות במושגים של אז, כמו המפלצת שראה אליהו באחד מחלומותיו או המסכות שאותן חבשו השניים "מיקי הוא כושי איום, אליהו אף אדום".

הספר נדפס שוב בשנות השישים והפעם כל ציור הופיע בכמה צבעים. ספר זה זכה להצלחה רבה ולפופולאריות מתמשכת בזכות ההומור השובב והשילוב ההרמוני והחסר תקדים בעברית של ציור עם חרוז. הספר הופיע במהדורות נוספות ב-1962 ושוב ב-1974, כשהוא מוצא דורות חדשים של קוראים, אריכות ימים שהיא נדירה למדי בתחום ספרות הילדים העברית ומראה שהספר וגיבוריו הפכו לסוג של קלאסיקה.

המחנך שידע לחייך

עמנואל יפה

מי היה עימנואל יפה יוצר הקומיקס הארץ-ישראלי המקורי הראשון?

עמנואל יפה (חי בשנים 1911-1978) היה מורה בן למשפחת מורים. סבו היה סופר הילדים מנחם מרדכי סילמן ואימו המחנכת בלהה יפה שכתבה כמה שירי ילדים שמושרים בגני ילדים עד היום, חלקם ללחנים של בנה עימנואל. יפה גדל ברחובות ששם אביו, יצחק יפה, היה מנהל בית הספר העממי שבו הורתה גם אימו. וכמו הוריו הוא הקדיש את חייו להוראה כמורה, כמנהל, כמפקח, כיו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך וכסגן המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות והיה ידוע במאמציו הרבים בפיתוח שיטות חדשות להכשרת מורים. הוא גם היה פעיל בתנועת הנוער הצופים וערך במשך כמה שנים את כתבי העת שלה.

הוא הלחין פיזמונים ידועים כמו כך עלינו לג'וערה שאת מילותיו כתב בנימין טנא ושהיה חביב על אנשי עליה שלישית וכמו גם שירי ילדים שונים, שאותם כתב והלחין, והיה ידוע כנגן קונצרטינה מומחה. כן כתב ספרי לימוד שונים כמו הדרך אל הבריאות: הוראת ההיגיינה בכיתות היסוד (יצא ב-1947), (יצא גם ב-1954) ואת קובץ השירה מאוצר השירה לבני הנעורים (יצא ב-1954) כמו גם ספרי לימוד שונים על חשבון כמו הוראת החשבון בבית הספר היסודי וספר החשבון שלי (יצא ב-1959-1961 בשלושה כרכים) ויסודות החשבון ומחקרים רציניים בענייני חינוך שכונסו בספר בשם על מחנכים וחינוכם (יצא ב-1976) ובקובץ לזיכרו בשם במעגלי חינוך (יצא ב-1980) שבו כונסו זיכרונותיו ומאמריו בענייני חינוך והוראה שונים בעריכת חיים אורמיאן.
זום זום הגמד

יפה פרסם ספרי ילדים נוספים לצד מיקי–מהו ואליהו, כמו יום הולדתו של פוק-פוק סיפורים מחורזים על עלילות גמד וידידיו החרקים שאותו אייר שמואל בלומנטל, העייר דץ (יצא ב-1941), חברים וידידים (יצא ב-1947) קובצי שירים וחרוזים, ואת הספר המעניין מאוד גם היום כתבי סתרים (יצא ב-1954). שמו הונצח בבית הספר לעובדי הוראה בכירים על-שם עמנואל יפה בירושלים.

מיקי-מהו ואליהו למרבית הצער נשארה סדרת הקומיקס היחידה של עמנואל יפה, אך היא פתחה את עידן הקומיקס המקורי בארץ ישראל. סיפורים נוספים על מיקי-מאוז המשיכו להופיע בעברית מדי פעם (רבים מהם בתרגומה של שולמית לפיד) לאורך השנים, החל ממגזין הקומיקס המתורגם הראשון מיקי מעוז שהופיע בסוף שנות ה-40 ועד עצם היום הזה במגזין עולמו של דיסני המוקדש לסיפורים מבית היוצר של דיסני. אבל אלה כבר היו כולם יצירות מתורגמות ולא מקוריות כמו סיפורי מיקי–מהו השונים של שנות השלושים.


לשיחה בנושא המאמר ועוד, ניתן להאזין בתחנת הרדיו קול הלב בתכנית השבועית רפי גטניו מארח. השיחה מופיעה כאן.


קישורים

תולדות הקומיקס בעברית

עמנואל יפה

שלונסקי

וגם על שלונסקי

עלילות מיקי מהו

מיהו מיקי מהו

שירי הילדים של שלונסקי

פליקס

מיקי מהו

מאורעות דובון

רופרט

אברהם אבן שושן

נחום גוטמן