הביטוי של תרבות השכול באנדרטאות לזכר הנופלים

(לזכרו של רן ברון שנהרג בפיגוע במייק'ס פלייס בתאריך 30.4.02 )

מרים קבלינסקי


בכל טיול, או בסתם הסתובבות בכיכרה של עיר, אנחנו פוגשים אנדרטאות לחללי מלחמות ופיגועים. מבלי לשים לב אנדרטאות אלה הן חלק בלתי ניפרד מההוויה שלנו, כך שהמתים והחיים מתערבבים זה בזה.

עוז אלמוג (1991) ביקש לבחון את התפקידים החברתיים של האנדרטאות לחללי מלחמה בישראל באמצעות איתור וניתוח סמיוטי של הסימנים השכיחים באנדרטאות. ההשערה הייתה כי לאנדרטה תפקיד סמלי חשוב במסגרת ה"דת האזרחית" בישראל, אשר עיקרה הוא חידוש הלאום והארץ.

מקור הנתונים במחקרו הוא מקבץ של כ 900 צילומי אנדרטאות מכמה ספרי הנצחה. הצילומים נעשו על ידי צלמים שונים בלי קשר למחקר ולא למטרותיו.

החוקר זיהה שתי משמעויות מרכזיות באנדרטאות:

  1. החלל כגיבור, כאיש מופת וכפטריוט, שמסר את נפשו עבור קיום האומה.
  2. קדושת האנדרטה וקדושת החללים.
המתודולוגיה הסמיוטית בה השתמש, חשפה שני עולמות תוכן מרכזיים המצויים באנדרטה: הוא מציג שלוש מסקנות עיקריות: בימים אלה אני מתוודעת (דרך עמותת "פילטר - עמותה לעידוד יצירה מקורית" לזכרו של רן ברון, המוקמת בימים אלו על ידי חבורה צעירה) למפעלים של אנדרטאות וירטואליות.

אלו אתרים הנבנים על ידי בודדים או קבוצות, בדרך כלל לזכרו של נופל בודד. האם גם הם חוזרים אל המסרים הללו? האם גם באתרים אלה מתקיים פולחן לאום כפי שנמצא באנדרטאות השיש? מה הם המסרים הגלויים והסמויים שמועברים באתרים מעין אלו?

אלה שאלות מרתקות שכן הן חושפות, בדרכן שלהן, את מה שיציב ואת מה שמשתנה בתרבות הישראלית.

(ביבליוגרפיה: אלמוג, עוז (1991), "ניתוח סמיולוגי של אנדרטאות לחללי ישראל", מגמות, ל"ד, עמ' 179-210 )


קישורים

מבחר אתרים המתעדים אנדרטאות:

אנדרטאות בראשון לציון

אתר הנצחה לחללי חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים

אנדרטה לחטיבת הנגב

אתרי הנצחה אישיים:

ענאן קדור

אתר הנופלים