בכל טיול, או בסתם הסתובבות בכיכרה של עיר, אנחנו פוגשים אנדרטאות לחללי מלחמות ופיגועים. מבלי לשים לב אנדרטאות אלה הן חלק בלתי ניפרד מההוויה שלנו, כך שהמתים והחיים מתערבבים זה בזה.
עוז אלמוג (1991) ביקש לבחון את התפקידים החברתיים של האנדרטאות לחללי מלחמה בישראל באמצעות איתור וניתוח סמיוטי של הסימנים השכיחים באנדרטאות. ההשערה הייתה כי לאנדרטה תפקיד סמלי חשוב במסגרת ה"דת האזרחית" בישראל, אשר עיקרה הוא חידוש הלאום והארץ.
מקור הנתונים במחקרו הוא מקבץ של כ 900 צילומי אנדרטאות מכמה ספרי הנצחה. הצילומים נעשו על ידי צלמים שונים בלי קשר למחקר ולא למטרותיו.
החוקר זיהה שתי משמעויות מרכזיות באנדרטאות:
אלו אתרים הנבנים על ידי בודדים או קבוצות, בדרך כלל לזכרו של נופל בודד. האם גם הם חוזרים אל המסרים הללו? האם גם באתרים אלה מתקיים פולחן לאום כפי שנמצא באנדרטאות השיש? מה הם המסרים הגלויים והסמויים שמועברים באתרים מעין אלו?
אלה שאלות מרתקות שכן הן חושפות, בדרכן שלהן, את מה שיציב ואת מה שמשתנה בתרבות הישראלית.
(ביבליוגרפיה: אלמוג, עוז (1991), "ניתוח סמיולוגי של אנדרטאות לחללי ישראל", מגמות, ל"ד, עמ' 179-210 )
קישורים |